אמא אמרה שאלוהים נרצח.
הכל התחיל כשראיתי כתם אדום על העננים, כתם אדום חזק ומתמשך בן
הקווים של התפיחות הלבנות האלה, שפעם נורא אהבתי להסתכל
עליהם.
שאלתי את אמא ממתי יש אדום על העננים, והיא פשוט נגבה את
הידיים במגבת המטבח המשובצת הסתכלה לשמיים בחוסר התעניינות,
ואמרה שאלוהים נרצח.
לא הבנתי איך אימא אומרת דבר כזה בשלוות נפש, וכששאלתי אותה
היא אמרה שגם ככה הוא לא עשה יותר מידי לאנושות, סתם ישב לו שם
למעלה על העננים והסתכל עלינו סובלים.
מי יכול לרצות לרצוח את אלוהים? הוא אולי לא מועיל אבל זו לא
סיבה לרצוח אותו.
אימא אמרה שכנראה כמה מלאכים החליטו למרוד ורצחו אותו.
למחרת התפרסמו בעיתון כמה כתבות, על המצב הביטחוני, ועל
שערוריות בפולטיקה, ובעמוד 14 מתחת למודעה של "המשטרה מבקשת את
עזרת הציבור" וליד מודעה של ניתוחים פלסטיים, היה כתוב שאלוהים
נרצח.
אף אחד לא יודע בדיוק מי רצח את אלוהים, אבל הם יחקרו.
היה לי טיפה עצוב שאלוהים נרצח, וכלום לא קרה חוץ מאיזה כתם
אדום על העננים ומודעה קטנה בעמוד 14.

אחרי כמה חודשים הופיעה מודעה עוד יותר קטנה - מתחת למודעות
אבל, שהחקירה על רצח אלוהים נסגרה מחוסר עניין לציבור.

פתחתי חקירה משלי, אולי מתוך כבוד לאלוהים, ואולי סתם מתוך
רחמים, אני לא בטוחה.
שאלתי כל מיני מגידי עתידות, אסטרולוגים, מעלים באוב ואפילו
אחד שנשבע שהוא ראה את הרוח של אישתו יוצאת מהגוף שלה.
אף אחד מהם לא ידע להגיד לי יותר מידי.

עכשיו, כשאני חושבת על זה אני די בטוחה שאלוהים התאבד, אחרי
הכל אין לו יותר מידי מה לחפש כאן, ובכלל, נראה לי מאוד משעמם
סתם לשבת על עננים לבנים ולראות אותנו עושים שטויות.
אז אני לא מאשימה אותו.
ומידי פעם שאני מסתכלת בעננים, וחושבת על הכתם האדום שהיה שם,
אני נזכרת שפעם אולי היה לנו אלוהים, אבל גם הוא לא היה מאושר
כאן, ומי בעצם יכול להאשים אותו.