כל הזמן מתקרב,
כאילו שאני רעב,
להגיד כמה מילים פשוטות,
אבל כולן נתקעות.

מנסה להגדיר את ההרגשה,
אבל היא פשוט לא מבינה.
מנסה להגיד לה דברים עצובים,
או לשמח אותה עם דברים שמחים.

לסגור את הפה,
לא להגיד מילה,
גם כשמנסים זה ללא הצלחה.
להגיד את מה שיש בלב,
אבל רק מהמחשבה יש כאב.
להגיד לעצמי לאהוב,
או להכריח את עצמי לעזוב.
מסר שאף אחת לא קיבלה,
הקול שלא נשמע.

לא רוצה לעזוב,
אבל מפחד לאהוב.
אין דרך בריחה,
אבל איזו בחירה?

להגיד לה שאני רוצה להפרד,
או להשאר איתה ולהתאחד?
רוצה להגיד את הרגשתי,
אבל מפחד להגיד את מילתי.

לסגור את הפה,
לא להגיד מילה,
גם כשמנסים זה ללא הצלחה.
להגיד את מה שיש בלב,
אבל רק מהמחשבה יש כאב.
להגיד לעצמי לאהוב,
או להכריח את עצמי לעזוב.
מסר שאף אחת לא קיבלה,
הקול שלא נשמע.

מדבר אל הקול שבפנים,
אבל אין עונים.
מנסה למצוא תשובה,
אבל אין לי בכלל שאלה.

רק קול שלוחש מילים לא ברורות,
מילים ששומעים הם צלולות,
אבל כשחושבים הם מוזרים,
וזה רק קול אחד מתוך רבים.

לסגור את הפה,
לא להגיד מילה,
גם כשמנסים זה ללא הצלחה.
להגיד את מה שיש בלב,
אבל רק מהמחשבה יש כאב.
להגיד לעצמי לאהוב,
או להכריח את עצמי לעזוב.
מסר שאף אחת לא קיבלה,
הקול שלא נשמע,
ומילים שלא יאמרו,
קולות שלא נשמעו.