שי גנוסר / הזיות |
מילים בוטות את השטנה,
קורעות בטנים,
שוחות בזרם של פנים.
כמה לא יודעת, לפעמים
מילים פשוט לא מצליחות לגעת.
הן רק הזיות קטנות, לא מספקות,
חלקי חילוף משומשים, ובלי שום כיוון.
כזה קטן. כזה קטן. מחכים.
הן לפעמים געגועים, להגדרות ברורות.
וכשזה מתרחק, לתפוס את הרגע,
לא לשנות לעבר.
תחושה שווה תחושה. אני מבקשת, לא להתנער. לשאוף, לשאוף גבוה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|