תני לי את היד
ונעוף לאי שם,
למקום בו הכל מתאחד ומושלם.
שנאה, אהבה,
שמחה וכאב,
שנינו חולקים שם את אותו הלב.

והסביבה - סתם עוד רקיע
בשחור ולבן,
ואהבה,
ולפתע - הכל ניראה כה מובן...

תני לי את היד,
לא צריך כאן שתיה או מכשירים.
תני לי את היד
ונעוף לאי שם,
למקום בו אני ואת שווים.

והשמש -
תרקוד את מחול השמיים,
תופיע, תזרח לה אי שם במרומים.
והירח - אחד לו,
עם השמש ינוע,
וירקוד כך, איתה, את ריקוד החיים.

תני לי את היד,
אני שלך, את יודעת,
ואת,
בשלך,
ואיתי -
שוב, אחד...