שירי ביאליק / תזכורת מאוחרת |
שעה מאוחרת, ענפים שרים עם הרוח,
מתלטפים, מחליפים מבטים...
אבל אוושת העלים נעצרת והנשימה נעתקת
וכל המילים מאבדות מעוצמתן, כי זכרונות נוטים לנדוד עם הרוח.
נותרו לי עוד כ"כ הרבה מילים להקדיש לך,
בכל פעם שתמונתך עולה בזכרוני אני רועדת.
ועכשיו כבר מאוחר, מאוחר מדי להגיד לך
שאהבתי אותך תמיד.
נותרו לי עוד כ"כ הרבה זכרונות להקדיש לך,
מילים ששמרתי, אבדו לעד...
ובמעגל הזמן אתה נשחק לצד אחרת, ובחיפושך אחר מילותיה
היא לא תדע מה להקדיש לך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|