דימה פ. / מקום שהיה פעם ביתי |
מרוחק שלוש שעות טיסה מביתי העכשווי.
אני לבד שוכב לי במיטה
קורא על רציחות קצרות פה ושם
ועל בלגי קטן שפותר את כולן.
בין רציחה קטנה אחת לרציחה קטנה אחרת
אני נזכר שאני רחוק מביתי
שלוש שעות טיסה. טיפשי.
ואז, כשנזכר אני בביתי,
נפתחת מגירה בלבי
וכל כולי
רוצה אותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|