|
אני נושמת בקצב שלך, הנימוח
גם אם ריאותיי רגילות לסחרור תמידי.
אני שומרת לעצמי את הזכות לשכוח
שגופנו המשותף הוא אלתור זמני.
ידיי קשות, מדוללות בהתרגשות
ואילו תנועותיך איטיות ותאוותן קצובה.
כך שוב בגדה בי חומת האדישות
כך שוב הוצת לשווא ניצוץ האהבה. |
|
|
היום אמא אמרה
לי "כל הכבוד
קרנפית, קבלי
ח"ח"
אז אמרתי לה -
אבל אמא, אני לא
רוצה לקבל ממך
חלב חמוץ, זה לא
טעים לי. הייתי
מסתפקת באיזה
חיזוק חיובי!
קרנפית התותים
משתפת את
הפסיכולוג שלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.