ישבתי שם בתחנה
בהיתי בה,
גם היא היתה שם
כה שקטה וענוגה
רק טיפות הגשם
הפריעו מנוחתה
אך בעצם,
רק בזכות אותן טיפות,
היא היתה מה שהיתה...
ישבתי שם בתחנה
מהופנטת מיופיה
מעגלים שלמים עוטפים אותה
איך היא תמיד חוזרת לצורתה
השלולית הזו
היא שלולית החיים
והטיפות הן אנשים
וכמו השלולים גם החיים שקטים
וכמו הטיפות גם אנשים מפריעים
אך תמיד חוזרים ונהיים,
החיים.
זיכרו גם אם אנשים מסויימים מפריעים מנוחתכם
ויוצרים מעגלים, הם תמיד יעלמו והכל יסתדר ויחזור לצורתו
המקורית... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.