ידי הזהב שלי קמלו בינות קרני אור אפלוליים
ידיי תקמוצנה בחזקה שיער בקרים חיוורים,
כמה אני כעת לשווא לטעם החיים.
אף בינות עצי היער המרנינים
לא תמצא נפשי הדלה קלות הנפש
ורק יוותר לי לשבת בבוץ ורפש.
כאשר שמש וירח וכוכבים דלים
יקבצו יחדיו לאור נעורים תמימים
או אז אדע כי נחה על נפשי יד אלוהים,
וכל זרי הדפנה יפרחו בינות וורדים קוצניים
ריחם ימלאו השמיים בתפזורת מתוקה
ואל לבי הפועם בחוזקה יביאו מזור ונחמה.
לכל אהבותיי באשר הן כיום
ארים כוס מלאה עד תום בזיכרונות,
אשתה לחיים מלאי קסם ולילה ויום
כי נעוריי מילאו הן באהבות כה רבות.
ובינות עצי היער האפלוליים
קרני זהב תגענה בשיער לילות חיוורים,
וכך אגלה את טעם החיים החמקמקים
לצד יד ימינו של האלוהים.
שקיעות של זהב וכחול חוור ורך
כעת יהיו לי למשכן נפשי המבורך,
תיגע בראשי יד המלכות
לזכר אהבות נשכחות - בצל התמימות. |
