אמסלם שוטט מתוסכל בדירה רחבת הידיים של שמעון ורטן "איזה
אפסים אתם, חבורה של כלום, מה ביקשתי? שתמצאו אח גנב ואשה
זנזונת? וזה כל כך קשה?"
יוסף הסתכל עליו ושתק, הוא זיהה את מצב הרוח של אמסלם והעדיף
שלא להגיב.
"שים, שים משהו לראות", נבח אמסלם. הטלוויזיה הייתה מנותקת מכל
אנטנה, ולכן לחץ יוסף שוב על ה-PLAY ו-2 הגברים התיישבו כדי
לראות את חורחה בורוצ'אגה מהתל במגן אנגלי ומעביר רוחב
למראדונה וזה ממשיך את הכדור שמאלה לאולארטיקויצ'אה המגן
השמאלי שתמך בהתקפה מצד שמאל.
"בן זונה", מלמל אמסלם, "כמה אפשר לראות משחק כדורגל אחד ועוד
מ-1986?"
"עזוב", אמר יוסף, "אתה זוכר כשהם באו עם הנבחרת שלהם לכותל
לפני המונדיאל של 90', איך הוא חיכה לו שמה במבט של שרמוטה על
הסרסור שלה ופרץ את כל האבטחה רק כדי לתת לו בוסה על הלחי?"
אמסלם צחק, "היו זמנים טובים עם שמעון לפני שהוא התחרפן,
אה..." ולאחר מספר רגעים הוסיף "טוב, עם אשה כמו סימה היה
סיכוי למשהו אחר?" ונאנח, "טוב, בוא נראה, יש להם ללכת לכל כך
הרבה מקומות ואנחנו כבר שרפנו עליהם שבועיים פה בדירה, נשאיר
את סוויסה לישון פה ונתקפל, בסוף הם יצוצו איפושהו".
הרב לוי ישב בחצר ביתו המרווח שבעמנואל והדליק לעצמו סיגריה
נוספת. הוא קרא את מכתבו של שמעון בפעם העשירית ועדיין לא
הצליח להבין לאן מובילה דרך מחשבתו הפתלתולה של האיש.
הרב לוי היקר.
זה זמן רב שאני מתענה במחשבות על אודותיי ועל הצפוי לי כעת
בעקבות שחרורי המתקרב. אני מניח שעקבת בעניין אחרי כלי התקשורת
ואחר האינסידנט הקטן שארע בבית משפט השלום בדיון על שחרורי.
אני מניח שכמו רבים הופתעת ואני חש צורך עז להסביר לך גם את
מניעי וגם להיוועץ עימך לגבי המשך דרכי.
אתה זוכר שסיפרת לי את המשל ההוא מהמיתולוגיה היוונית יימח שמם
על דיוניסוס ואפולו ששניהם מתקיימים במקביל באדם כשני יסודות?
אתה זוכר שאמרתי לך שזה כמו יצר הרע ואמרת לי שימח שמם מתארים
את זה יותר טוב כמשהו מובנה באדם ולא כהשתלטות חיצונית? אז אני
רוצה לספר לך הרב לוי שאני הגעתי למעלה גדולה והצלחתי לנטרל את
דיוניסוס לחלוטין. אין בי דחף מיני, אין בי יצר נקמה, אין בי
תאוות ממון. למעשה הייתי יכול לחשוש שאין בי מאומה אבל בזכותך
למדתי לזהות את אפולו שבי, אותו יסוד שדחף אותי לסיים פה את
התואר, לטוות תכנית שיקום לסימה היפה שלי שמיום ליום אני מבין
עד כמה היא רחוקה ממני ועד כמה לעולם לא תתקרב באמת ומאידך
מעולם לא תצליח אחרת למלא את מקומה. הכאב הזה הרב לוי אינו
מרפה את ידיי. אני יודע כי אם אהיה אמיתי עם עצמי מלבד אבי
התינוק לא אעמיד צאצאים נוספים, יודע אני גם שאם אעמיד צאצאים
נוספים אעשה עוול נוראי לאימם, אז אני מקווה שבשמיים שלך, אלה
שלימדת אותי לאהוב כל כך, יסלחו לי בבוא היום. מה אני מבקש ממך
כעת? אחי צ'יקו, זה שסיפרתי לך שיודע לפרוץ לכל מקום שיש בו
חלון, וסימה היפה מסתובבים כמו ג'וקים באאודי ישנה. אם אני
מזהה את כוונתם נכונה ברגעים אלה הם בדרכם לאילת לבחור שחייב
לי כסף, בסיום המכתב ישנו מספר טלפון שלו - הוא איש אמין -
דיוניססי לחלוטין אבל נשמתו כבר אבודה לשמים האהובים שלך
ועדיין הוא חב לי את חייו, פרנסתו, ועוד כמה סודות שהיה מעדיף
שיישארו חסויים אצלי ומהטעמים המובנים - אני רוצה שתפרוש חסותך
עליהם - זו לא בקשה קטנה הרב לוי, היא תנסה לפתות אותך וכל גבר
אחר בעמנואל. התלבושות הליטאיות שלכם לא יעשו עליה שום רושם.
היא תמקד את החיוך שלה בקורבנות ותזכיר להם למה אבינו הקדמון
הסכים לנגוס בתפוח. גם צ'יקו הוא איש לא פשוט, הכבוד העצמי שלו
יקשה עליו לסעוד על שולחנך ללא תמורה - הוא יתעקש לשלם לך - אל
תיגע בכסף, הרב לוי, זה כסף שנקנה בדמים - לא הייתי רוצה שחטא
זה ירבץ לפתחך אך שים לב שצ'יקו לא ינסה לקנות בו דברים עבור
הבית. תן לו לגנן, תן לו לצבוע, לשפץ, אחרת יחוש מאוים
וכשצ'יקו מאוים זה לא נעים להיות לידו. והדבר הכי חשוב, ישנן
שתי כנופיות צמאות דם הרודפות את אחי ואשתי. מהאחת אין לך מה
לחשוש שכן מנהל המצוד הינו בחור רוסי המקורב אליי מאוד ומשחק
משחק כפול לטובתי, השני הינו בחור בשם מוטי אמסלם. במידה
שיצליח להתחקות אחר עקבותיהם ויגיע אליך, אל תגן עליהם; אם
תוכל אפשר להם לברוח, במידה שלא מסור אותם פן יבולע לך. הרב
לוי היקר, אני יודע שתעשה כאשר ביקשתיך, תמיד היית חבר נפש לי
ואב רוחני. לעולם אזכור איך כאשר אלוהים דיבר איתי וכולם אמרו
מסביב "הנה הוא מתחיל להשתגע" כרעת אתה ברך לידי והתחננת בפני
האלוהים שלמענך יניח לי לעת עתה ודרכיי יתוקנו. אמש בא אליי
שוב אלוהים ושאלני לייעודי, חיוך היה בזוית פי כי חשתי שהיעד
מתבהר, קלטתי חום מאלוהים הפעם והוא לא הכה או השפיל אותי אלא
ליטף אותי בחום אין קץ. הרב לוי היקר. מה המהלך הבא? האם לקחת
את הממון המזוהם ולפתוח בדרך חדשה בארץ ניכר? האם לנסות להגיע
להסדר עם בני הבליעל? האם לתת גט לסימה ולתת לה ללכת לדרך
משלה? מי כמוך הרב לוי יודע כמה שבעתי מרורים בחיי, אבקשך
שבזמן שהם אצלך תהה על קנקנם ולמד אותי למצוא את דרך הישר
למסילות לבבותיהם הנוקשים.
במלוא הערכה,
תלמידך,
שמעון.
