שמעון הסתכל על יגאל במבט בוחן, "אם אני אגיד לך שיש בוס יותר
גדול מכל הכרישים שיש שם בחוץ ואני עובד מולו, מקבל הנחיות
ויכול לסדר לך בוכטות שבחיים שלך לא יכולת להגיע אליהם לבד או
אפילו עם כל הכנופיות שכבר יצא לך להכיר ביחד?"
יגאל כחכח, "אני תמיד שמח לשמוע, מי זה? הבחור החדש מאמריקה
שכולם מדברים עליו? איתו אתה עובד?"
"לא", חייך שמעון, "אני מדבר איתך על האבא של כל הבוסים, על
אלוהים בכבודו ובעצמו".
"די", צחק יגאל, "תהיה רציני, עזוב אותי מרמזים, מי זה?!"
"אלוהים", אמר שמעון בפשטות ומחק את החיוך לחלוטין מפרצופו.
"אני מדבר על הקדוש ברוך הוא, ה', אדוני צבאות".
יגאל נעמד, הסתובב מעט בתא וחזר לשבת, "מה שתגיד, יא שמעון, מה
שתגיד".
שמעון המתין מספר רגעים ואמר: "אתה לא רוצה לשמוע מה התכנית?"
יגאל הסתכל על שמעון במבט מבולבל ועייף, "ת'ה יודע מה? לא! לא,
כוס-רב-רבאק, לא, ואם אתה רוצה אתה יכול להרביץ, להשתולל,
לעושת מה שבזין שלך, אותי תשאיר בחוץ, לא תכנית, לא עניינים,
לא כלום".
שמעון הסתכל על יגאל ואמר: "ככה אתה מוותר על 3 מיליון
ירוקים?".
"ירוקים, חומים או שחורים", המשיך יגאל בקצב, אבל המבט בעיניו
כבר היה פחות נחרץ, "בוא נגיד שזה קצת מעניין אותי בקטע של
לייעץ לך, על מה בדיוק מדובר?".
שמעון חייך חיוך קר. "אתה בקטע שאתה רוצה לייעץ לי?! ממתי
נהיית יועץ? אשתך זרקה אותך לכלא ואתה רוצה לייעץ לשמעון כהן
הגדול?! אם אתה בפנים, זה אומר סודיות, אינטימיות, ידיעה שאני
יודע היכן גרה אשתך, המעפילים 6; אמך, גורדון 15/3; סבך,
בית-אבות אורנים, קומה רביעית, דלת ירוקה מצד ימין; ג'ולייטה,
המאהבת הרוסיה שלך, שדרות בגין 27 קרקע, שער-ברזל צהוב, ועל
הסכומים שמעלת וגנבת את אלברט ב-12,000 שקלים, 700 מהגביה אצל
דוד במכולת 10 פעמים, ו-5,000 מהמשלוח של הקוק בנובמבר האחרון,
ושאני אעשה שימוש בכל החומר שאני יודע ואחסל את כל האנשים
שציינתי במידה ואתה מפר אמון זה."
יגאל שתק באימה, לזה הוא לא ציפה, הוא ניסה להדליק סיגריה
והמצת נפלה לרצפה. הוא ניסה להתכופף ולהרים אותה ושמעון הניח
את רגלו על המצת. כשנפגשו עיניהם אמר שמעון ליגאל: "תישן על
זה, אבויה, תגיד לי אם אתה בפנים, יש לך מה להרוויח וגם הרבה
מה להפסיד".

אמסלם שוטט מתוסכל בדירה רחבת הידיים של שמעון ורטן: "איזה
אפסים אתם, חבורה של כלום, מה ביקשתי? שתמצאו אח גנב ואישה
זנזונת? וזה כל-כך קשה?"
יוסף הסתכל עליו שותק, הוא זיהה את מצב-הרוח של אמסלם והעדיף
שלא להגיב.
"שים, שים משהו לראות", נבח אמסלם, הטלוויזיה היתה מנותקת מכל
אנטנה, ולכן לחץ יוסף שוב על ה-PLAY ו-2 הגברים התיישבו כדי
לראות את חורחה בורוצ'אגה מהתל במגן אנגלי ומעביר רוחב
למראדונה, וזה ממשיך את הכדור שמאלה לאולארטיקויצ'אה, המגן
השמאלי שתמך בהתקפה מצד שמאל.
"בן-זונה", מלמל אמסלם, "כמה אפשר לראות משחק כדורגל אחד, ועוד
מ-1986?"
"עזוב", אמר יוסף, "אתה זוכר כשהם באו עם הנבחרת שלהם לכותל
לפני המונדיאל של 90', איך הוא חיכה לו שמה במבט של שרמוטה על
הסרסור שלה ופרץ את כל האבטחה רק כדי לתת לו בוסה על הלחי?",
אמסלם צחק: "היו זמנים טובים עם שמעון לפני שהוא התחרפן, אה?"
"עם אישה כמו סימה היה סיכוי למשהו אחר?" נאנח אמסלם, "טוב,
בוא נראה, יש להם ללכת לכל-כך הרבה מקומות ואנחנו כבר שרפנו
עליהם שבועיים פה בדירה, נשאיר את סוויסה לישון פה ונתקפל,
בסוף הם יצוצו איפשהו".

הרב לוי ישב בחצר ביתו המרווח שבעמנואל והדליק לעצמו סיגריה
נוספת, הוא קרא את מכתבו של שמעון בפעם העשירית ועדיין לא
הצליח להבין לאן מובילה דרך מחשבתו הפתלתלה של האיש.


הרב לוי היקר.

זה זמן רב שאני מתענה במחשבות על אודותיי ועל הצפוי לי כעת
בעקבות שחרורי המתקרב. אני מניח שעקבת בעניין אחרי כלי התקשורת
ועל האיסידנט הקטן שארע בבית משפט השלום בדיון על שחרורי. אני
מניח שכמו רבים הופתעת ואני חש צורך עז להסביר לך גם את מניעי
וגם להיוועץ עימך לגבי המשך דרכי.
אתה זוכר שסיפרת לי את המשל ההוא מהמיתולוגיה היוונית יימח שמם
על דיוניסוס ואפולו ששניהם מתקיימים במקביל באדם כשני יסודות?
אתה זוכר שאמרתי לך שזה כמו יצר הרע ואמרת לי שימח שמם מתארים
את זה יותר טוב, כמשהו מובנה באדם ולא כהשתלטות חיצונית? אז
אני רוצה לספר לך הרב לוי, שאני הגעתי למעלה גדולה והצלחתי
לנטרל את דיוניסוס לחלוטין. אין בי דחף מיני, אין בי יצר נקמה,
אין בי תאוות ממון. למעשה הייתי יכול לחשוש שאין בי מאומה אבל
בזכותך למדתי לזהות את אפולו שבי אותו יסוד שדחף אותי לסיים פה
את התואר, ולטוות תכנית שיקום לסימה היפה שלי שמיום ליום אני
מבין עד כמה היא רחוקה ממני ועד כמה לעולם לא תתקרב באמת,
ומאידך מבין בכאב כי מעולם לא תצליח אחרת למלא את מקומה. הכאב
הזה הרב לוי אינו מרפה את ידיי. אני יודע כי אם אהיה אמיתי עם
עצמי מלבד אבי התינוק לא אעמיד צאצאים נוספים, יודע גם שאם
אעמיד צאצאים נוספים אעשה עוול נוראי לאימם, אז אני מקווה
שבשמיים שלך, אלה שלימדת אותי לאהוב כל כך יסלחו לי בבוא היום.
מה אני מבקש ממך כעת? אחי צ'יקו זה שסיפרתי לך שיודע לפרוץ לכל
מקום שיש בו חלון, וסימה היפה מסתובבים כמו ג'וקים באאודי
ישנה, אם אני מזהה את כוונתם נכונה ברגעים אלה ממש הם בדרכם
לאילת לבחור שחייב לי כסף, בסיום המכתב ישנו מספר טלפון שלו -
הוא איש אמין - דיוניססי לחלוטין אבל נשמתו כבר אבודה לשמים
האהובים שלך ועדיין הוא חב לי את חייו, פרנסתו, ועוד כמה סודות
שעדיף שיישארו חסויים אצלי ומהטעמים המובנים - אני רוצה שתפרוש
חסותך עליהם - זו לא בקשה קטנה כבוד הרב לוי, היא תנסה לפתות
אותך וכל גבר אחר בעמנואל. התלבושות הליטאיות שלכם לא יעשו
עליה שום רושם. היא תמקד את החיוך שלה בקורבנות ותזכיר להם למה
אבינו הקדמון הסכים לנגוס בתפוח. גם צ'יקו הוא איש לא פשוט
הכבוד העצמי שלו יקשה עליו לסעוד על שולחנו ללא תמורה - הוא
יתעקש לשלם לך - אל תיגע בכסף הזה הרב לוי זה כסף שנקנה בדמים
- לא הייתי רוצה שחטא זה ירבץ לפתחך אך שים לב שצ'יקו לא ינסה
לקנות בו דברים עבור הבית. תן לו לגנן, תן לו לצבוע, הנח לו
לשפץ ולא יחוש מאוים וכשצ'יקו מאוים זה לא נעים להיות לידו.
והדבר הכי חשוב הרב לוי, ישנם 2 כנופיות צמאות דם הרודפים את
אחי ואשתי, מהאחת אין לך מה לחשוש שכן מנהל המצוד הינו רוסי
המקורב אליי מאוד ומשחק משחק כפול לטובתי, השני הינו בחור בשם
מוטי אמסלם, במידה ויצליח להתחקות אחר עקבותיהם ויגיע אליך אל
תגן עליהם, אם תוכל אפשר להם לברוח, במידה ולא מסור אותם פן
יבולע לך. הרב לוי היקר אני יודע שתעשה כאשר ביקשתיך, תמיד
היית חבר נפש לי ואב רוחני, לעולם אזכור איך כאשר האלוהים דיבר
איתי וכולם אמרו מסביב "הנה הוא מתחיל להשתגע" כרעת אתה ברך
בצמוד אליי והתחננת בפני האלוהים שלמענך יניח לי לעת עתה
ודרכיי יתוקנו. אמש בא אליי שוב אלוהים ושאלני לייעודי, חיוך
היה בזוית פי כי חשתי שהיעד מתבהר, קלטתי חום מאלוהים הפעם הוא
לא הכה או השפיל אותי אלא ליטף אותי בחום אין קץ. הרב לוי
היקר, מה המהלך הבא? האם לקחת את הממון המזוהם ולפתוח בדרך
חדשה בארץ ניכר? האם לנסות להגיע להסדר עם בני הבלייעל? האם
לתת גט לסימה ולתת לה ללכת לדרך משלה? מי כמוך הרב לוי יודע
כמה שבעתי מרורים. אבקש שבזמן שהם אצלך תהה על קנקנם ולמד אותי
למצוא את דרך הישר למסילות לבבותיהם החוטאים.

במלוא הערכה,
שמעון.

הרב לוי חייך חיוך עייף, נטל את מכשיר הסלולארי והלך לקצה
הגינה. הוא חייג את המספר שבתחתית הדף הקמוט שהגיע עם שליח אך
לפני שעות מספר.