שוב עומדת מולך
ואתה כבר מטושטש מבעד לדמעותיי
הרבה צעקות מושלכות לאוויר
ומבטיי חותכים אותך כסכינים

שונאת אותך ואוהבת אותך
לכן קשה לי להכיל אותך
אז אני בורחת שוב
יודעת שתבוא אחריי

פותח את הדלת להסיר מליבך
עוד כמה משפטים טעונים
ואני לבסוף שותקת ומקשיבה
אומרת שאתה צודק כדי שנפסיק

אך גם אתה יודע שטעית
ואולי אפילו רק בדרך
אז מנסה בדרכך להתנצל
במעשים, לא במילים

אתה נותן לי הכל
אך מעולם לא אומר שאוהב
וכעת ניתן לראות ללא ספק
שאתה אבא שלי