נעמי וינקלר / נפשי |
בתוך הגוף שלי,
מתערבבת בכאב המר.
צעירה היא
אך נדמה שעברו עליה מיליון שנות חושך.
רוצה להיות חופשייה
להתאהב,
לצחוק...
אך נפשי כלואה
בתוך הגוף שלי,
מנסה שלא להיזכר בך.
אתה, שהחסרת בי פעימה,
שלקחת אותי למקום רחוק
וקסום... רק של שנינו.
אבל המקום הזה כבר לא קיים
השביל לשם נמחק
ואין דרך חזרה
כי נפשי כלואה
בתוכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|