|
מוקדש ב"אהבה" רבה למורה למתמטיקה... :)
בתוך חדר קטן
שאפוף בטיפשות
כשהקירות לוחצים
על מוחי האבוד
השיעמום שם שולט
והרגש כבר מת
החלום מתפוצץ
והמוח נובל
בתוך חדר קטן
כשמולי היא עומדת
מדברת בלי קשר
בלי מטרה בלי מסגרת
הם עוברים שטיפת מוח
מכחישים רגשות
מוחקים כל תקווה
מראשם הלכוד
בתוך חדר קטן
הם כבר מהופנטים
היא שולטת בהם
הם נאבדים
בתוך רוח סוחפת
כמו סופה איימתנית
את כולם היא שוברת
את כולם
מלבדי.
בתוך חדר קטן
שצבוע שחור
אין אוויר
רק מחנק
מסתכל בשעון
המחוג כבר לא נע
והזמן פה קפוא
המוחות תוכנתו הרגשות כבר אפסו
התקווה מיותרת
ולנצח הם כך
כיתה בבי"ס...
כמו זבל בלי פח |
|
|
כשאמרתי תבוא עם
ראש פתוח לא
התכוונתי שתקפוץ
ראש ברדודים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.