כשראיתיך בפעם הראשונה
צמרמורת בי זרמה נעתקה הנשימה
הסומק בלחייך יופייך הפנימי הקורן מעינייך
ידעתי שעוד אלך אחרייך.

והיינו ביחד וזה נראה כמו לעד
זוכרת איך הכוכבים האירו את שנינו באור מיוחד?
אני אוהב אותך, לחשתי באוזנך
כלחישת הנהר השוטף כף רגלך.

ופתאום... אמרת שאת לא אוהבת יותר
שמצאת לך אהבה, בדמותו של אחר
לא הגיוני אמרתי בליבי
שמתי ראשי על הכר ובכיתי לבדי

הכוכבים כבו מאורם המיוחד.
וכשהמשכת לבדך ולא הלכת אחרי
בליבי החל הסתיו
והלב דאב.