אני יושבת כאן במועדון בשחר, שום דבר לא באמת קורה כאן. הכל
שקט וחסר משמעות או תכלית. הלוואי ויכולתי להבין מה באמת אני
אמורה לעשות, או אולי הלוואי והייתי יכולה לעשות את זה. זה לא
קל כמו שחשבתי. זה חיים שונים, חיים חדשים, משהו שעוד לא
חוויתי ואני לא יכולה אפילו לנסות להגדיר את זה אם זה כיף לי
או לא, אם רע לי או טוב, זה פשוט חיים, לא הייתי קוראת להם
סטנדרטים, אבל זה פשוט עוד יום שמושך עוד יום ועוד אחד אחריו.
ואלוהים יודע מתי בעצם אני אצא מהשגרה הנוראית הזאת ואתחיל
לפרוץ למקומות חדשים ומוזרים, שירגשו אותי בצורה שמעולם לא
פגשתי או חוויתי בעבר. הכל שומם ופשוט, אין פה הרבה, מיוחד רק
הרעיון של החיים החדשים האלה שאני עוד לא בטוחה שהם מוצאים חן
בעיני, ואם בכלל אני אמשיך בהם, ומצד שני אני לא חושבת על
לפרוש, בטח שלא עכשיו. אז זהו ככה נמשכת לה השגרה חסרת
המעצורים הזו שעוד לא ממש נמצאה לה תכלית או משמעות או כל דבר
שיתן לי איזו תשובה לעצם הקיום המוזר של השנה הזו. אז בינתיים
שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה:) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.