ח. אורורה / לשבט או לחסד |
עלוותו פרע הרוח,
כמו ליטף בשובבות
את בלוריתו,
בניגון השיב העץ
אהבתו לרוח,
זרועותיו הושיט הוא
לקראתו.
עץ בודד ומיותם -
עלוותו השיר הרוח,
בוש, נכלם עמד
הוא לפניו,
בעריו נחשף העץ,
עפרורי, שחוח,
כמו נתין נכנע אל
אדוניו.
עץ עירום, מרוט עלים -
ענפיו הכרית הרוח,
באין מקלט, אבדו לו
זרועותיו,
גידם עמד חשוף,
ראשו קירח,
אסיר נטוע כל
ימיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|