כבר כמה ימים שאתה זר לי ורחוק.
לילה לפני התחבקנו, זה הרגיש עמוק
אך שוב הריחוק הזה הולך ומתגבר
והבילבול חוגג, גובר לא עובר.

אז תאמר לי
איך נדע את האמת ?
איך נוכל ככה לתת ?
רוצים אהבה וצץ לו הפחד,
עוצר אותנו מלהיות ביחד


כבר כמה ימים שהכל נראה ריק.
המילים שאמרת כבר לא מקשטות את האויר.
האויר נעצר והשקיעה כבר לא יפה
כשאתה לא מחבק אותי כאן.
תגיד לי לאן ללכת לאן ?

אז גלה לי,
איך אפשר לעבור את המכשולים,
איך אפשר לשחות מעבר לגלים,
לצלול למעיין שקט של אהבה
שם יתאדו הפחדים,
שם תחמם ותשמור עלינו הלהבה.

בוא נלך לשם נסיך שלי.
בוא איתי אל המסע.
אקח את ידך העדינה
ולא אעזוב..גם שתפחד
אני אפחד איתך ואמשיך,
עד שאמצא
במעמקים, בקרקעית
    את
המטמון שלך

ואשחרר אותו
ואז הים יתמלא
בדגי זהב
מהלב היפה שלך.