עידן סימון / שפם, כמו של עמיחי |
משיר את עליך כעץ נידף
אתה מאבד מראך
ושוכח איך פעם, בלבלובך
התהדרת בו, והוא היה אתה
ועכשיו אתה ריק, חלול, עירום מול הרוח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|