עצבות אדישה / מתוך מעמקי החידלון |
פסעתי אלייך
כעיוורת בים של אור וחום.
נמשכתי לדעת,
לגעת,
בכל מה שאיננו יותר
מאמונה נאיבית
או פחד
לאבד.
וכשכבר נשאבתי אל
תוך סורג עשוי תקווה,
ידעתי,
שאין לצאת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|