מור דיין / מחשבות לעת ערב |
בתוך תוכי אני כבר מתה מזמן.
רק הגוף חי, עושה מה שהמוח מצווה
והלב פועם - כי הוא חייב.
כי למה שייתנו לי לנוח?
אין בי מנוחה.
ולא תהיה לעולם. כי האושר לא קיים!
רגע של כעס שלא יכולתי לעצור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|