|
בתוך תוכי אני כבר מתה מזמן.
רק הגוף חי, עושה מה שהמוח מצווה
והלב פועם - כי הוא חייב.
כי למה שייתנו לי לנוח?
אין בי מנוחה.
ולא תהיה לעולם. כי האושר לא קיים!
רגע של כעס שלא יכולתי לעצור. |
|
|
כבר עשרים שנה
אני גנן, ועוד
לא ראיתי עגבניה
בשלה כמוך.
חוקר הסלוגנים,
בודד לפעמים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.