|
אז ירושלים לא הייתה כמו היום.
[רציתי לרפא אותך ממכאוביי
אבל העורבים קראו לי.]
לאכול קורנפלקס מקערה זרה
זה כמו עדר פרות תוהה אם ימינה או שמאלה.
[בוא נתפלש ברך של הלחם.]
ירכי העיר מלוטשות בדבק פנינים
שניגר כמו סוכר מטוהר
מכיפת הזהב.
[לאהוב.]
שמעתי את בלה מפרפרת
אבל רפי אמר לי להשאיר אותה למות בקופסא.
[ואנחנו מחייכים מבעד נייר צילום פועם.] |
|
|
כל בוקר מיטיב
עמי. את אינך.
זאת אומרת, את
עוד יכולה לבוא
- בואי הערב.
כל ערב מיטיב
עמי. לא באת.
זאת אומרת, את
סתם מתאחרת -
בואי מחר
(נתן זך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.