למה?
למה אני, נער בוגר ואינטלגנטי תמיד צריך להקשיב להורים שלי?
בגלל שהורים תמיד צודקים? אני לא רוצה, אני רוצה לעשות כרצוני
עם שליטה מלאה על חיי!

ולמה אני צריך לנסות כל דבר לפחות פעם אחת? בגלל שחיים רק פעם
אחת? אני לא רוצה, אני רוצה לחיות את חיי הרגילים והמשעממים
ולא לנסות להראות לכולם עד כמה אני אמיץ וספונטני!

ולמה צריכים להיות אדישים לצרכים של בעלי החיים שחיים בחברתנו?
בגלל שהם לא תבונתיים, "מתקדמים" ו"תרבותיים" כמונו? אני לא
רוצה, אני רוצה להתייחס לבעל חיים כאילו היה אחי בדם ולהתייחס
אליו באופן שווה ומלא משום שהוא בעל הזכות לקיום סביר בדיוק
כמוני!

ולמה אני וכל אחד אחר תמיד צריכים לשמור על כנות מלאה בקשר?
בגלל שנאמר שכנות היא המפתח? אני לא רוצה, אני לפעמים רוצה
לשקר למען הצד השני, אני רוצה לשמור על סודות מסוימים גם
מהבנאדם הכי יקר לי בעולם!

ולמה זה כזה מובן מאליו שצריך להאמין בכוח עליון שגם ידוע בשם
אלוהים? בגלל ה"עובדה" הפילוסופית שלכל דבר יש יוצר ולכל אירוע
יש סיבה? אני לא רוצה, אני רוצה לחיות את חיי לבד בלי להרגיש
בטוח שאם אני אעשה מעשה טוב אז אני אקבל עליו גמול משום
שאלוהים לכאורה פועל בדרכיו הנסתרות!

ולמה אני תמיד צריך להיות במצב שיא כשאנשים סביבי? כי הרושם
החיצוני יותר חשוב מהפנימי העמוק? אני לא רוצה, אני רוצה
שאנשים יראו את העצמי האמיתי ולא את זה שרוצה להיות מקובל
בחברה ומציג את עצמו בצורה אחרת כדי להיחשב ל"רגיל"!

ולמה אני תמיד צריך להיות אופנתי ובטרנד כדי להיראות שווה
לפנייה? בגלל שהמראה עושה את הבנאדם? אני לא רוצה, אני רוצה
ללבוש מה שאני רוצה, כי אם המראה אכן כן עושה את הבנאדם, אני
לא רוצה להיות בנאדם ראוותני ודורש תשומת לב, אני רוצה להיות
דל, צנוע ופשוט, כדי שאנשים יכירו אותי באמת ולא את החלק הנוצץ
והבוהק מבדים מלאכותיים!

ולמה אני תמיד צריך לעשות מה שמצפים ממני? בגלל שצריך לרצות את
כולם ולשים את עצמך אחרון תמיד? אני לא רוצה, אני רוצה מדי פעם
לרצות את עצמי ולא על ידי זה שאחרים שמחים, אני רוצה לחיות מדי
פעם בשביל אחרים ומדי פעם בשביל עצמי!

ולמה אני לא יכול להגשים את האהבה שאני רוצה? כי ככה זה בחיים
וזה בסדר כי יש עוד דגים בים? אני לא רוצה, אני רוצה את הדג
הזה!

ולמה אני צריך להצטיין בהכול? בגלל שהצלחות בתחומים רבים גורמת
להרחבת האישיות והאופקים הנפשיים? אני לא רוצה, אני מסתפק בידע
שיש לי עכשיו שהצלחתי לרכוש לבד בלי כמה ספרים ומחברות שנכתבו
על ידי אנשים שחיים על פיהם!

ולמה אני צריך להפסיק כשאומרים לי לא לנתח כל דבר? כי זה ארוך
ומתפלסף ויש אנשים שלא מבינים זאת כראוי? אני לא רוצה, אני
רוצה להתפלסף כמה שאני רוצה ולנתח לדברים את הצורה עד שהם
מאבדים את משמעותם, כי רק כך מבינים את מלוא משמעותם!

ולמה אני תמיד צריך להיות אקטיבי ועליז סביב אנשים? כדי שאני
ייראה חמוד וכדי ליצור קסם מזויף שלא שם? אני לא רוצה, אני
רוצה שאנשים יאהבו אותי ולא איזו אישיות מזויפת שיצרתי לעצמי
כדי שיחבבו אותי ואם הם לא רוצים הם יכולים להתרחק ממני!


ולמה? אבל למה אני צריך לחיות על פי כל הנורמות החברתיות האלו?
בגלל שכך היה מאז ומתמיד ומסורות לא שוברים? או שהאם זה משום
שעדיף לזרום עם כולם מאשר לעמוד איתן כסלע ולהתנגד לזרם? אני
לא רוצה, אני רוצה להיות הסלע ענק שחוסם את הזרם שיגרום לו
להבין שלכל אחת מטיפות המים יש את האפיק שלה בחיים בו היא
צריכה לבחור בחירות על פי רצונותיה ועקרונותיה, ולא על פי מה
שאחרים רוצים ומצפים, לא רוצה להיות אנוכי או לא מתחשב, אבל
רוצה לחיות ולהרגיש שמיציתי את חיי כשיגיעו לסופם!