יום שישי
התיק כבר מוכן
אחי מתקשר
הכל מבוטל
כסף יש
אוטובוס עוד מעט
ואני... נשארת בבית
ללא סיבה
פשוט כך.

יום שבת בבוקר
היא מתקשרת בוכה
הוא נהרג
תאונה...
הלם, בהלה
סערה
לא נתפס
לא נקלט
רצה לסלון לספר לאמא
והדמעות עולות
בוכה, כל כך בוכה
מתחילה להבין שהוא...
איננו.
יושבת ובוהה
הדמעות לא עוצרות
לבד יורדות
בוכה
כל כך בוכה
וכועסת על עצמי
בגלל כסף שאתמול היה נראה כל כך חשוב
היום... רוצה לקרוע אותו בפרצוף!
הפעם האחרונה שהיתה לי איתך
הלכה לי... הלכה.

יום שני.
טקס לכבודך
בבית שלך
כולם רוקדים
ובוכים
ורוקדים
ובוכים
ואמא עם חיוך צועקת
זה בשבילך!
אנשים מדברים
שירים, ריקודים
בוכים, בוכים...
עכשיו כבר הבנתי
אתה אינך.

ימים שלמים
יושבת ובוכה
מתחרטת כל כך
על שנתיים אחרונות שיכלתי להיות איתך.
מורה, מדריך, חבר מלאך
לא סתם עוד מלאך...
מקומך לא בשמיים כמו שכולם אומרים
מקומך איתנו
למלא את האור בחיינו
להוציא את הריקוד מנשמותינו

כל כך מתגעגעת.
בוכה, ושוב צורחת
מייק שלי, מלאך שלי
רוצה אותך איתי.

תמיד חושבת אם אשוב לראותך
ביום שאמות
אם אראה שוב אותך

לא יכולה להתגבר
זה לא עובר
אתה חסר
כל כך חסר.