עולם המלאכים

צ'ייסר פתיחה: אם תביטו למעלה, גבוה בשמיים מעל העננים, תוכלו
לראות עולם שלם, עולם של מלאכים.
תפקיד המלאכים הוא לשמור עלינו מלמעלה, אך לפעמים הם יורדים
אלינו, מסתובבים סביבנו ומוודאים שאנחנו אוהבים ושמחים.
סיפרנו מתחיל עם לידת המלאך דניאל, המלאך הנבחר שלפי הנבואה
ימנע מהדיס הרשע, שד העולם התחתון להשתלט על העולם. הדיס לא
היה מוכן לכך ולכן הוא חטף את דניאל והשקה את אותו בשיקוי
כשפים, שהפך אותו ממלאך לאדם כמעט רגיל לחלוטין. דניאל גדל
בעולם בני האדם בלי לדעת שהוא מלאך...

מוזיקה של פנתר ורודאו פתיחה של איך שיר נולד
דניאל מציץ מעבר לגב במה (לא לכיוון הילדים), מתחבא ומציץ שוב,
נכנס עם הגב לקהל, הולך לאט ומפוחד מסתובב, לא שם לב לילדים,
נושם לרווחה, רואה את הילדים ונבהל.
דניאל: "אאאההההה... (מתחבא מאחורי הידיים) אל תאכלו אותי...
אני ממש לא טעים... וגם לא התקלחתי כבר כמה ימים... (מחכה שניה
ורואה שלא קורה כלום, מציץ מבעד לידיים) אתם לא מפלצות ענקיות
עם שיניים חדות...? אתם לא צפרדעים רעבים שאוכלים אנשים...? אז
מה אתם? אה ילדים... ילדים אני אוהב, הם לא מסוכנים ולא
מפחידים. אז מה שלומכם?"
דנה מתחילה לשרוק מאחורי גב הבמה.
דניאל: (מפוחד במקצת) "מה זה? משהו מתקרב... אולי זה דוב? אני
לא אוהב דובים... (מרגיע את עצמו) אוקי דניאל, תירגע! זה לא
דב! אין דובים ביער הזה, יש פה רק נחשים ועקרבים. (קולט מה הוא
אומר ונבהל) נחשים ועקרבים!!! (משותק מפחד הוא מצליח ללכת לאט
אחורה ומתחבא מאחורי שיח).
דנה נכנסת מזמזמת שיר וקוטפת פרחים. דניאל מציץ מאחורי השיח
ורואה אותה.
דניאל: "וואווו... היא כ"כ יפה..."
הוא מוריד את השיח אבל עדיין מחזיק אותו ביד ועוקב אחריה,
כאילו נמשך אחרי מגנט, 2 צעדים קטנים לכיוון הקהל, היא נעצרת
בחשד ומסתכלת אחורה, הוא מסתתר מיד מאחורי השיח והיא מביטה
אחורה. היא ממשיכה ללכת, הפעם לכיוון הגב במה והוא אחריה.
קוטפה פרח, עושה עוד צעד, נעצרת. הוא מסתתר והיא מסתכלת. היא
ממשיכה להתקדם, מנסה לקטוף פרח מעץ גבוה, לא מצליחה ומתיאשת.
מביטה שוב אחורה, הפעם היא בטוחה שעוקבים אחריה. יש לה מבט
חשדני. דניאל מסתתר מייד. היא יוצאת אל מאחורי גב הבמה. דניאל
מוריד את השיח ומחפש אותה. מסתכל מאחורי גב הבמה מצד אחד, מצד
שני ונעמד קרוב לצד השני בניסיון להבין לאן היא נעלמה. מגרד
בראש, מדבר לעצמו 'היא היתה כאן, ופתאום היא לא כאן...?!' בזמן
הזה דנה נעמדת מאחוריו עם מבט מאיים של מישהי שתפסה מישהו על
חם. דניאל זורק לאוויר 'נו טוב...' מסתובב, רואה אותה ונבהל
בקטנה. דנה ישר מתחילה לתקוף.
דנה: "מה אתה עושה?"
דניאל: "אני... אה... משחק עם השיח?" (ומתחיל לשחק עם השיח,
כאילו השיח הוא איש שהולך ברחוב)
דנה: "אתה עוקב אחרי!"
דניאל: "אני... אה... לא..."
בקטע הבא היא מתקדמת לעבור ודוחפת אותו עם האצבע והוא הולך
אחורה עד שבסופו של דבר הוא נופל, היא מדברת והוא מנסה להשחיל
מילה. קטע מהיר יחסית.
דנה: "אל תשקר לי!"
דניאל: "אני..."
דנה: "אני לא אוהבת שמשקרים לי!"
דניאל: "אבל..."
דנה: "ואני ראיתי אותך עוקב אחרי!"
דניאל: "זה לא..."
דנה: "אז אתה מודה שעקבת אחרי!"
דניאל: (מתוודה) "כן..."
דנה: (משיטה לו לחיצת יד, מרוצה מעצמה) "נעים מאוד אני דנה."
דניאל: (מופתע, קצת מתרגש) "דניאל"
דנה: "מצוין, עכשיו שאנחנו מכירים אתה יכול לעזור לי להגיע
לפרח שעל העץ"
דניאל מנסה להגיע לפרח אבל לא מצליח.
דניאל: "רגע, יש לי רעיון. תעמדי עלי"
מנגינה לקטע הבא.
נעמד בעמידת שש וברגע שהיא עולה עליו הוא משתטח והיא כמעט
נופלת.
דניאל: "יש לי עוד רעיון"
הוא עושה לה סולם גנבים הוא עושה לה סולם גנבים והיא קוטפת את
הפרח, אבל כפות הידיים שלו נפתחות, היא נופלת צמוד אליו, הוא
תופס אותה ושניהם עומדים צמוד. הפרח נפל. יש בינהם רגע
הוליוודי ואז הם מתנתקים אחד מהשניה, מובכים מעט.
דנה: "אני, אה.. צריכה ללכת..."
דניאל: "אה.. כן... גם אני..."
דנה יוצאת, היא הולכת אחורה. דניאל ודנה מסתכלים אחד בשניה.
היא מפעילה טרק ויוצאת.

במהלך השיר דנה מצטרפת  לשיר, או מסתכלת עליו שר.
שיר התאהבות - Don't Go Braking My Heart

   דניאל: זה קרה לי פתאום
כמו מתוך חלום
התאהבתי בה ברגע
      אוי הפסקתי לנשוםכמעט הפסקתי לנשום

     אולי היא תדע
אני טיפה במבוכה
איך פתאום מצאתי אותה
                היא מיוחדת נורא

פיזמון:                 הו הו איך כך הופעת לי
ממש בשניה את ליבי היא שבתה
     הו הו פתאום זה קרה לי
כבר מהתחלה אהבתי אותה
            או או התאהבנו נורא

    דניאל: אז הושיטי לי יד
                      דנה: ונהיה כאן יחדי
    דניאל: עליך אשמור לעד
                      דנה: אתה כל כך מיוחד

פיזמון:      דניאל: הו הו איך כך הופעת לי
כשראיתי אותך הלב חיש פרח
                      דנה: הו הו פתאום זה קרה לי
כבר בהתחלה התאהבתי בך
  ביחד: או או התאהבנו נורא

    דניאל: נלך יד ביד
                      דנה: להיות איתך לעד


דניאל: "מה את עושה פה?"
דנה: "שכחתי את הפרח..."
הם מתקרבים אחד לשניה
דניאל: "את באמת חייבת ללכת?"
דנה: "לא..."
מחזיקים ידיים, רגע אינטימי בינהם ולפתע רעמים וברקים ברקע.
דנה מתחילה להימשך אחורה ע"י כוח בלתי מוסבר, דניאל מנסה לעצור
אותה אבל לא מצליח מפוחד הוא צועד אחורה לכיוון גב הבמה.
המוזיקה משתנה למוזיקה קסומה ומלמעלה יורד שיקוי קסמים שאליו
מחובר פתק.
פתק: (אולי שיהיה ב VO.) "הדיס הרשע חטף את דנה ולקח אותה
לעולם התחתון. אתה, דניאל, חייב לרדת לעולם התחתון ולהציל
אותה, אתה היחיד שמסוגל לעשות את זה. מצורף לפתק שיקוי קסמים
שיהפוך אותך לאמיץ. בהצלחה, המלאך ששומר עליך."
הוא מריח את השיקוי בחשדנות, שותה ומתחיל לרעוד בכל הגוף.
דניאל: "אני מתחיל להרגיש אמיץ! איזו תחושה נפלאה!"

שיר אמיץ - גלשן

עצמתי את העניים
שתתי את השיקוי
הגוף התחיל לרעוד לי
זה היה מאוד לא צפוי

פתאום אני מרגיש ש
אני מאוד חזק
עכשיו אני גיבור
זה משנה את המשחק

פיזמון:  אז קדימה ילדים
אנחנו למסע יוצאים
כי עכשיו המשימה פשוטה
להילחם בהדיס הרשע
כי אני איתכם ואתם איתי
אז להדיס אין שום סיכוי נגדי

הוא משימות נתן לי
שתיים במספר
אני בהן אצליח
הסיפור עוד לא נגמר

אז מה שכאן נותר זה
לומר לכם ילדים
שאריס ישמע מאיתנו
אנחנו לא פוחדים

פיזמון:  אז קדימה ילדים
אנחנו למסע יוצאים
כי עכשיו המשימה פשוטה
להילחם באריס הרשע
כי אני איתכם ואתם איתי
אז לאריס אין שום סיכוי נגדי

דניאל: "אני יוצא לדרך!"

מוזיקה קודרת, ברקע - העולם התחתון. נכנסת הלביאה.

לביאה: (מייבבת) "אני כ"כ רעבה! אני שומרת על הכניסה לעולם
התחתון כבר 400 שנה. אין פה אוכל ומקדונלדס לא מוכנים לעשות
לפה משלוחים!"
הלביאה מתחילה לפנטז על אוכל. היא עומדת בקדמת במה. דניאל
מופיעה מאחוריה ומנסה לעבור אותה בלי שהיא תשים לב אליו.
לביאה: "כ"כ מתחשק לי עכשיו ברווז צלוי על האש ברוטב שמנת עם
קרטוב מחל ומטע יין אדום... (מתחילה לרחרח) רגע... מה זה?...
(מבחינה בדניאל בזווית העין) זה אולי לא ברווז, אבל הוא יעשה
את העבודה (חוסמת את דרכו של דניאל, מכינה את עצמה לארוחה) אני
רואה שהדיס שלח לי חטיף..."
דניאל: "אני לא לאכילה ואם תסלחי לי, אני צריך לעבור..."
לביאה: (צוחקת) "לא יכול להיות שאתה רוצה לעבור! אתה בטח לא
יודע איפה אתה נמצא!"
דניאל: "אני יודע טוב מאוד! אני נמצא הכניסה לעולם התחתון ואני
ממש ממהר! אז תסלחי לי..."
מנסה לעבור, היא חוסמת אותו.
לביאה: "אני אגיד לך מה..., בגלל שמשעמם לי אני אעשה איתך
עסקה. אני מזמינה אותך לדו קרב! (נותנת לא סתירה עם כפפה לבנה)
אם תנצח אותי, אני אתן לך לעבור. ואם תפסיד... (שולפת סכין,
מזלג ומפית)
דניאל: "אין בעיה" (מתכוון לתת לה סתירה)
לביאה: (עוצרת אותו) "עצור! רק מי שמזמין לדו קרב עושה את
זה!"

מוזיקת מתח - הם מסתובבים אחד סביב השני לשני הכיוונים, הלביאה
הולכת אחורה, לוקחת תנופה, רצה לכיוון דניאל שעומד בעמידת קרב
מצחיקה, נעצרת קרוב אליו ו...

לביאה: "זוג"
דניאל: "זוג?!?!"
לביאה: "כן, זוג, ככה לביאות נלחמות, 'זוג או פרד' מכיר?"
דניאל: "כן, בטח שאני מכיר! פרד"
דניאל מנצח
לביאה: "2 מתוך 3"
דניאל מנצח
לביאה: "3 מתוך 5"
דניאל: "לביאה! הבטחת! וניצחתי כבר פעמיים!"
לביאה: "טוב... בסדר..."
דניאל מתכוון ללכת
לביאה: "לפני שאתה הולך, יש לך אולי משהו קטן לאכול?"
דניאל: "לא, אבל למה שלא תלכי לקנות משהו?"
לביאה: (מבינה את הפשטות שברעיון גאוני) "רעיון מצוין!
להתראות."
לביאה יוצאת ומפעילה טרק. ברקע קולות. דניאל נבהל מעט.
דניאל: "מה זה הקול הזה?" מסתכל סביב ורואה באופק מפלצת
"אמאל'ה!! מפלצת!" ברקע מתחיל השיר "מה עושים?? אני פוחד
ממפלצות!"

שיר גיבור חלק 1 (הוא מיואש) - Can You Feel the Love tonight

מה עושים תגידו?
אני מאוד פוחד
עם המפלצת הגדולה צריך להתמודד

אם רק היה בי כוח
לקום להילחם
הייתי את החרב אז מחזיק כמו לוחם

פיזמון:  אז איך אני עכשיו מתחיל
ומוצא פיתרון
לא יכול כך להמשיך
נמאס לי זה איום
אז איך אציל את מג עכשיו
אין בי כוח עוד
המשימה קשה לי ביותר
אולי אז אוותר

ברקע ממשיך הבית פעמיים מונמך

דניאל: (מיואש) "אני חוזר הביתה..."
O.V. אבא: "דניאל... דניאל..."
דניאל: (מובס) "מה?"
אבא: "דניאל..."
דניאל: "מי זה? מה אתה רוצה? תעזוב אותי בשקט!"
אבא: "דניאל, זה אני, אבא שלך"
דניאל: (מופתע ושמח) "אבא?" (מכחיש) "לא יכול להיות! אין לי
הורים..."
אבא: "זה לא נכון! כשהיית תינוק הדיס חטף אותך. הוא השקה אותך
השיקוי שלקח ממך את הכנפיים והשאיר אותך על האדמה."
דניאל: "כנפיים? זאת אומרת שאני מלאך?"
אבא: "כן, אתה מלאך. ולא סתם מלאך, אתה המלאך האמיץ ביותר שאי
פעם נולד - אתה המלאך שיציל את העולם!"
דניאל: (מגחך) "אתה בטח מתבלבל, אני לא אמיץ, אני פחדן. הסיבה
היחידה שבזכותה הצלחתי להתמודד עם הלביאה היא שיקוי הקסמים
ששתיתי..."
אבא: השיקוי היה בסך הכל מי סוכר עם קצת צבע מאכל. התמודדת עם
הלביאה בזכות האומץ שלך בלבד. גם אנשים אמיצים מפחדים. ההבדל
בין אמיץ לפחדן הוא שהאמיץ לא נותן לפחד לנצח! זכור את זה
והמשך בדרכך!"

שיר גיבור חלק 2 (הוא מקבל מוטיבציה) - הפיזמון השני

אז העולם עכשיו יראה
שאני אמיץ
אין לי צורך בשיקוי קסמים
את אריס אני אביס
כי הכוח בי קיים
מצאתי את התשובה
ואליך מג אני כבר בא
זה כוחה של אהבה

דניאל: "אני לא מאמין... אני מלאך! אני חייב להמשיך למרות
הפחד. מפלצת - הנה אני בא!" (ויוצא מהבמה)

תפאורה מתחלפת לטירה.

המפלצת נכנסת עם שיר המפלצת - Heven

שומרת
כן אני שומרת
ולגינה הזאת אף אחד לא יכנס
וכדי שלא ישעמם לי כן כן לי
אז אני רוקדת
רוקדת עם עצמי

היידי
שלום שמי הוא היידי כן כן
ותפקידי לשמור על הפרחים של אפרודיטה האלה
וכנראה שאני שומרת בהצלחה מרובה
כי כבר שנים לכאן אף אחד לא בא

כן אני מסתובבת בשקט
אף אחד אותי לא מטריד
כי אם רק יתקרב אדם אחד
אני אנשוף עליו וזה מפחיד

כי סירחון נורא יוצא מפי
וזאת כולם כולם יודעים
כי כבר מליון שנים אולי יותר
לא צחצחתי ת'שיניים שלי

אז בואו
נראה גיבור
שיתקרב לשער
אטביע אותו בצער כשאעשה לו הא הא הא (נשיפות...)

שומרת
כן אני שומרת
ועכשיו גם אתם יודעים לא מתעסקים איתי
אז הישארו בשקט לידי
כי אחרת תמצאו את עצמכם בפי

קטע מוזיקלי בו המפלצת מספרת על עצמה, לעשות איתם תחזרו אחרי:
הא הא הא
אוי יש לכם ריח מסריח, מי לא צחצח שיניים?! אוי סליחה, זה אני.
וכו'

דניאל: (נכנס ונבהל) "מפלצת טובה... מפלצת טובה..."
(לוקח נשימה עמוקה ומתקרב למפלצת בעמידת קרב, המפלצת עושה לו
"בו" והוא נבהל ובורח אל מאחורי הגב במה ומציץ) "אני חייב
להיות אמיץ... חייב להיות אמיץ..." (שוב לוקח נשימה עמוקה
ומתקרב, היא עושה "בו" הוא לא נבהל ואומר לעצמו בשיחה: "לא
נבהלתי..." היא נושפת עליו מהפה הוא מתחיל להיחנק מהריח הרע
ובעודו סחרחר אומר: "מה זה הריח הזה???" לוקח שוב נשימה עמוקה
ומתקרב אליה עם האוויר עצור, היא עושה לו "בו", הוא לא נבהל,
היא נושפת עליו הוא לא זז, מפנה את הראש, לוקח אוויר ועושה לה
"בו" היא נבהלת ומתחילה לבכות...) - אפשר גם פה להוסיף מוזיקת
מתח
דניאל: (נראה קצת נבוך, ניגש אליה לראות מה שלומה) "הכל
בסדר...?"
מפלצת: "לא! הכל לא בסדר! אין לי חברים! אף אחד לא אוהב אותי!
אני רק רוצה לשחק וכולם כל הזמן נבהלים ממני ובורחים... אני
כ"כ בודדה..." (בכי)
דניאל: "אל תבכי... את יודעת מה, הילדים ואני נהיה חברים שלך!
נכון ילדים?"
מפלצת: "מה באמת...?"
דניאל: "כן, באמת, וכל מה שאת צריכה לעשות זה לצחצח שיניים
פעמיים שלוש ביום ואולי ללעוס מסטיק בטעם מנטה, זה יעזור
לריח... יש לי משהו במיוחד בשבילך..."
מפלצת: "באמת?? (הרקולס מביא מברשת ומשחת שיניים ענקיים) אני
כ"כ מאושרת ושמחה... עכשיו שיש לי המון חברים.. ואתם כ"כ
חמודים!!! אולי נשיר שיר ביחד? אני מאוד אוהבת לשיר"

שיר חברות - Just the Tow of Us

צריך להכפיל את הבית הראשון

הרקולס: כשהגעתי לגינה
מצאתי אותה שם בפינה
מפלצת גדולה ובודדה
בהתחלה נבהלתי קצת
וחששתי מברדק
אך היא נראתה עצובה נורא

היידי:  עמדתי כאן לבד לבד
בלי חבר בלי אף אחד
לפתע הופעת כך פתאום
אמרת שאתה מוכן להיות חבר שלי ד: כמובן
ביחד:   ועכשיו אנו רוקדים יחדיו

פיזמון:        אז בוא/י נרקוד עכשיו
אנחנו חברים לעד
בוא ניתן רק יד
כי זה כיף זה נחמד
כי כשחברים
אז הפחדים נעלמים
ועושים חיים
לעולמי עולמים

נקפוץ ביחד באוויר
ונשיר ביחד שיר
על שני חברים הכי טובים
נצחק בקול גדול כל כך
כי לאריס טמנו פך
אנחנו ביחד סיפור כה מוצלח

פיזמון:        אז בוא/י נרקוד עכשיו
אנחנו חברים לעד
בוא ניתן רק יד
כי זה כיף זה נחמד
כי כשחברים
אז הפחדים נעלמים
ועושים חיים
לעולמי עולמים



מפלצת: "איזה כיף לשיר איתכם! אני הולכת לצחצח שיניים. תודה
לכם. תבואו לבקר."
דניאל: (מנופף לשלום וכשהיא יוצאת הוא צועק ומחפש) "דנה....
דנה... דנה..."
O.V. הדיס: "אתה בחיים לא תוכח להציל אותה!"
דניאל: "אתה לא תנצח הדיס!"
הדיס: "טעות! אני היחיד שינצח! ואחרי שאני אטפל בך, אני אשמיד
את העולם!" צוחק.
דניאל: "תראה את עצמך פחדן!"
הדיס: "לא נראה לי. במקום זה אני אגלה לך איך להציל את דנה.
אתה חייב לתת לי את נשמתך. אם תיתן לי אותה זה יהיה סופך
והעולם יהיה שלי! ואם לא, זה יהיה סופה של דנה ואתה תבלה את
שאריך חייך באבל!"
דניאל בשוק, מנסה לחשוב איך לצאת מהסבך.
הדיס: "תחליט! או שאני אחליט בשבילך!"
דניאל: "טוב! בסדר! ניצחת... קח אותי! רק תשחרר את דנה! הנשמה
שלי שלך!"
הדיס צוחק, דניאל נופל על הברכיים, מוזיקת המתח מגיעה לשיאה,
הדיס מתחיל להשתעל ולהיחנק. הוא צועק "לאאאאאאאאאאאאאא!!!!!
אני נמס!!!!!!" דנה נזרקת החוצה ונופלת על הברכיים ליד דניאל.
פתאום הכל שקט. דניאל ודנה מתחבקים ושמחים, מביטים אחד לשני
בעניים.
דנה: "אני עוקב אחרי?"
דניאל: "לכל מקום שרק תלכי..."
נשיקה.
ברקע מוזיקה שמחה.
אבא: "דניאל! אני כ"כ גאה בך! למדת שגיבור אמיתי לא נמדד לפי
הכוח שלא אלא לפי הלב שלו. בזכות זה שהיית מוכן להקריב את עצמך
בשביל להציל את דנה העולם התחתון הושמד והדים נמס. זה כוחה של
אהבה. עכשיו אתה זכאי לקבל את הכנפיים שלך ולשוב אל עולם
המלאכים."
דנה: (חצי בעצב) "אני כ"כ שמחה בשבילך..."
דניאל: "תודה אבא, (מסתכל על דנה) אבל אני מעדיף להישאר פה עם
דנה...)
אבא: "מי אמר שהיא לא יכולה לבוא איתך? בואו...."
קולו נעלם ברקע בזמן שדניאל ודנה מתחילים להתרומם ולעוף את
עולם המלאכים.

צ'ייסר סיום: את המלאכים שמסביבנו אי אפשר לראות, אבל אם תעצמו
עניים חזק ותתרכזו, מידי פעם תרגישו תחושה חמימה בפנים ואז
תדעו שהמלאך שלכם עומד לידכם, ומלטף לכם את הפנים.../לפני שהוא
חוזר אל העננים.