דורית אלון / ילדי, אבי |
אביך הזקן
צריך שתהיי זקוקה לו
חייל גיבור כמו פרטיזן
בנה את עצמו מלך
שליט עולם
גבורתו עדיין בתוכו
זקנתו רק מסתירה אותו
אם תכווני לפתיל הנכון
במילים (כי מגע לא מוכר לו)
יתלקח האור ויצית מחדש
את אחיזתו
בך
בחייו
ילדי האהוב, החכם,
צידקת מלותיך משא על לבי
דמיונך לאבי כה מכאיב.
כבולה בחופש שהשגתי מעולו
איני אדון לכעסי
איני יכולה לשים מחדש צוארי
מרצוני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|