אם הייתי בוחרת שעה,
היתה זו שעת לפני- שחר,
4 בבוקר, אולי אף 5,
שותקות בפניי ללא דופי.

איך אני אוהבת את לילות הקיץ האלה,
קרירים ומרווים נשמתי.
עוטפים את גופי עלטה מבורכת,
קוראים לי בהס הרגעי.

לו יכולתי להעדיף עונה,
הייתי מתמקמת בחורף
אז ימים ולילות מתערבים
והחושך נחלת יממה.

אני חושבת שמה שאני כל כך אוהבת בחורף,
זה שאין בו ימים של ממש,
רק לילה אחד ארוך
עם הבזקי אור חיוור לגיוון.

15/8/01