מאוחר יותר, כשנפגש,
יעלה בי סתיו, על גדותיו
אתה תהיה תמה,
על הזהר בעיני לעומת
האפור החודר הזה
אתה שמכיר ניואנסים
בזויות מבטי
משך חורף אביב קיץ
שנה אחת  כמעט
העונה הזו עוברת עלי
כחומר - חושף - דיו - סתרים
שולה מתוכי את מהותי
מלבישה אותי בעומק רגשותי
כעור ראשון
ימים טובים, שטופי רוח
כמהי נקיון וצלולי הבנות
זורמים כמים קרירים בפלג
סוגרים מעגל
אחת אני ברחובות הריקים
אנשי הפעולה מסתגרים
מפני העצב החודר
העולם פותח בפני
דלתות - סודותיו הכמוסים
אפופת אמת וקדושה
תמהת עיניים כילד
של סתיו
ועליו הנושרים אלי
עוטפים אותי בעצמי.