כבר כמה רחובות שהוא מתבונן בה צועדת, כלל לא מודעת לעובדה,
שהוא מתגנב מאחוריה שקט ורגוע. בוחן כל תנועה מתנועותיה.
זה נמשך כבר הרבה זמן, היא כנראה מבחינה שמשהו אינו כשורה
ומחישה את צעדיה.
הוא נדרך כולו, חש שזה עכשיו או לעולם לא, מזנק במלוא עוצמתו
ולופת את גרונה בחיבוק עז של מוות. ראשה צונח באיטיות, כמעט
חיננית, על רצפת האספלט המזוהמת בעודה מפרפרת בייסורי גסיסתה.
כשליבה מאט ואז עוצר הוא חש סיפוק של ניצחון.

הוא מחייך לעצמו חיוך מטורף של עונג ומנקה את שפמו. נוצה קטנה
עוד דבוקה לו שם - מהיונה הקודמת שאכל לארוחת בוקר.
הוא מצטנף ככדור, כורך את זנבו סביב עצמו ובגירגור של סיפוק
ושובע הולך לישון- עד הארוחה הבאה