אני קורא עכשיו ספר.
אין דבר טוב ומשמעותי יותר לאדם מקריאה.
ספר פותח לך את הראש (סליחה - פותח לי את הראש). זה משהו
באותיות שבונות מילים שיוצרות סיפור שבונה משמעות, משהו
ברב-רובדיות הזה מסדר את הראש וגם פותח אותו בו בזמן. אז הכי
חשוב זה לקרוא.
אני קורא עכשיו ספר, ואני כבר די באמצע. אני באמצע ואני יודע
מה יהיה הסוף. קראתי כבר את הספר הזה. קראתי רק את הספר הזה.
אני מסיים אותו וישר מתחיל מחדש. מהספר הזה למדתי לקרוא, למרות
שזה לא ספר ילדים. (בעצם גם, אבל לא רק).
אני קורא עכשיו ספר.
אני קורא בו יותר מפעם בשבוע ויותר מפרק בכל שבוע. או שאני מאט
וקורא פחות או שאני מאיץ וקורא יותר. לפעמים אני קורא אותו
פעמיים ברצף, ואז הסוף מתחבר ישר להתחלה.
אני קורא עכשיו ספר, זה ספר מצוין. עם סוף משמעותי, והתחלה
פשוטה. אני אוהב לקרוא. אחרת הייתי מפסיק.