אריאל סנטוס / רקפת |
בין ברושים מתנשאים ושדות התלתן
לא תבחין, היא קטנה משתופפת
מציצה מרגלי איזה סלע קטן
מעינה בת צחוק שמש נשקפת
לא תדע שהיא שם, יעבור לו הזמן
ביישנית היא, אינה מתיפייפת
נשארה, אוהביה הלכו ואינם
עד שובם בסגול מתעטפת
ויש שכמוני ידעו שהיא כאן
בריחה את לבי עוד עוטפת
אסור, לא אקטוף הרי פרח מוגן -
בודדה אמיצה הרקפת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|