כבויית אישונים
ומקורקעת,
אני מנסה להזרים חמצן לתנופה
מהפתחים הכי בטוחים
וחשה איך חללים סתומים
ומפויחים שבים ונפתחים בי
כאילו העבירו בהם משחולת,
האוויר והדם זורמים שוב
בחופשיות מרנינה,
הכול זורם בתוכי בהיר,
נקי, כמו מעיין עכור
שהצטלל לו פתע.
אני שוב ממריאה
ויכולה שלא איתך ובך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.