אם אנחנו הולכים בדרכים שעליהם לא נועדנו ללכת,
אם אנו מביטים לאותם מקומות שעליהם לא נועדנו להביט,
אם אנו נאמר את אותם דברים שלעולם לא נועדו לומר
אנו נמצא עצמו מביטים בעצמנו ובוכים.
בוכים על שלא הלכנו בדרכים נכונות,
בוכים על שמעולם לא נאמרו הדברים שהיו אמורים להיאמר
אך אנו נעמוד ונעצור.
נעצור את עצמנו ואת הזמן
כי אנו רוצים את ההזדמנות השניה, רוצים את ההזדמנות
אנו רוצים לחוש את אותם רגעים קסומים
את אנו רוצים לשוב ולחוש את תשוקתנו הנסתרת
אנו רוצים לצאת ממחבואנו ולהביט סביבנו.
אני יושב באותם מקומות אפלים ובודדים,
באלה המקומות בהם נשמת אפי לא נשמעת לאיש זולתי,
מחשבותיי הם נחלתי הפרטית ואהבתי הנה סודית ובלתי מושגת.
אני רוצה להביט קדימה,
למצוא את המחזות אותם תמיד השתוקקתי לראות
למצוא את האהבה אותם תמיד חלמתי למצוא
לאהוב את אותה אישה תמיד חלמתי לאהוב
להיות נאהב על ידי אותה אישה שתאהב אותי.
להרגיש את הלמות לבי הפועמות בקצב הלמות ליבה של אהובתי.
אני יוצא למסע, אותו מסע ששנים דחיתי ולא רציתי לצאת עליו
ככל שאני חושב על המסע אני מפחד
הבדידות מכרסת בי וגוזלת את כוחותי אך הפחד עוטף אותי,
תמיד שאלתי את עצמי מה הייתי עושה אילו לא פחדתי
אני יודע את התשובות ואת הדרכים.
אני מביט בה ושומע את קולה, בלילות אני חושב עליה ונרדם
אני מתעורר לדמותה אל אף שאינה לידי
אני מבקש את ליבה למרות שאיננו יודעים את דרכינו
אני מבקש את אהבה למרות לאין מלים בפי
אני מבקש להיות לצידה למרות המרחק
אני מבקש את ליבה למרות השוני בנינו.
ואני איני מוצא עוז לפרוץ את הפחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.