ואז את הלכת
והשארת את החתול המילל שלך
כמו שידעת לעשות רוב הזמן
וידעת להיות כמו החתול המילל שלך.
ופינקת ואהבת וידעת גם...
והשארת אותי מאחור,
עם כל הלבד המסריח הזה של תל אביב
והחלטת למחוק את כל מה שלא נשאר
כי אחרת "תתחרפני"...
אז הלכת - כמו שרק את יודעת ללכת
והסברת - (תודה באמת) כמו שרק את מסוגלת
ועכשיו אני תקוע עם השערות באף
ואני בכלל אלרגי לייללות
ואני רוצה שתלכי להזדיין
ושאף חתול לא יאהב אותך יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.