|
ואז את הלכת
והשארת את החתול המילל שלך
כמו שידעת לעשות רוב הזמן
וידעת להיות כמו החתול המילל שלך.
ופינקת ואהבת וידעת גם...
והשארת אותי מאחור,
עם כל הלבד המסריח הזה של תל אביב
והחלטת למחוק את כל מה שלא נשאר
כי אחרת "תתחרפני"...
אז הלכת - כמו שרק את יודעת ללכת
והסברת - (תודה באמת) כמו שרק את מסוגלת
ועכשיו אני תקוע עם השערות באף
ואני בכלל אלרגי לייללות
ואני רוצה שתלכי להזדיין
ושאף חתול לא יאהב אותך יותר. |
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.