עמוק עמוק במעמקי העולם כולו
במקום בו החושך שולט  ברובו
רותחת באש  של לבה וחום להבה
מתבשלת לאיטה,
בסבלנות אין קץ
רעידת אדמה.
כשהיא בשיא בשלותה,
כשהיא עומדת לפרוץ,
כשריסונה הוא מעבר לכל שליטה,
כשמרפים מכל המעצורים,
כשמאבדים את כל החושים,
פורצת רעידה אדירה
פועמת, רועדת, זולפת
את חלב האהבה.
ואחר כך עוד,
ועוד טיפה,
וטיפה,
             כמו-
            אבל לא
          כי אין רכה
       מרעידת האהבה
           ממנוחת
           התשוקה
             אחרי.