שיר מ. גלבוע / בין שמיים וארץ |
בגובה צמרות העצים -
אני יושבת על ענן המודעות.
זוהי שעה של זריחה
ראשי מסתחרר
חווה רגע של אושר צרוף.
במרחק - עמק מכוסה ערפל
נמהל בשמיים אדומים,
השמש פורצת תחתם
ומולידה קו אופק ברור.
גם הלילה הזה נגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|