שי: "תעזבי אותה בשקט"
אלונה: "סליחה?"
שי: "מה ששמעת.."
אלונה: "מי אתה שתגיד לי מה לעשות?"
שי: "אם מה שהיה בינינו אי-פעם היה חשוב לך, את תעזבי אותה
בשקט"
אלונה: "אם מה שהיה בינינו אי-פעם היה חשוב לך, אתה תפסיק
להתערב ביני לבינה"
שי: "למה את כל כך מגעילה אליה?"
אלונה: "מה אכפת לך?"
שי: "אכפת לי. תסבירי לי..."
אלונה: "אני לא חייבת לך דין וחשבון. בטח שלא עכשיו"
שי: "את פוגעת בי כשאת פוגעת בה"
אלונה: "אתה פגעת בי גם, אז?"
שי: "אז זה מה שזה? נקמה? את פוגעת בה כדי להכאיב לי?"
אלונה: "אני פוגעת בה כי היא פגעה בי. כי היא פגעה בדבר שהיה
הכי חשוב לי"
שי: "אני הייתי הדבר הכי חשוב לך?"
אלונה: "אולי.."
שי: "אז לא היית צריכה לעשות את כל מה שעשית"
אלונה: "אתה פשוט היית צריך להפריד בין היחסים בין שלושתנו,
ואז שום דבר לא היה משתנה"
שי: "אז הכל באשמתי עכשיו?"
אלונה: "לא. היא אשמה יותר ממך"
שי: "ואת טלית שכולה תכלת אני מניח?"
אלונה: "אני פשוט ניסיתי להציל את הידיד הכי טוב שלי."