אהבה כואבת שוברת הורסת, מי שחושב ככה - שיקרא.

לפעמים מרגישים כאילו נעוץ לי איזה שהוא מסמר בלב, את מנסה
להיחלץ אך את אינך יכולה,
את עומדת ליד קיר כשעיניך עצומות וזורקים אליך סכינים, והוא לא
מפספס אפילו פעם אחת
עד שלבסוף הוא פוגע.
את מרגישה משהו חם שחודר אל תוך הלב, משהו לוהט ששורף את הנשמה
ואת לא מבינה למה דווקא לך זה קורה, את מרגישה מתה, אבל את לא,
כולם מסתכלים אליך ומחייכים.
את רוצה שיניחו לך, לא רוצה להיות במרכז אבל זה מה שקורה.
"תרדו ממני!!!" את צועקת, אבל זה לא עוזר ,לא מעניין אותי, אני
רוצה הביתה, אבל את נחנקת, מרגישה כאילו דורכים עליך. לאחר שאת
מתעוררת את רואה חדר לבן מלא ברופאים, מה הם רוצים, את לא
מבינה, בסך הכל לקחת את הגלולה.
הרופאים מסתכלים אליך כאילו מהשמיים נפלת, אימא ואבא יושבים
בחוץ ובוכים, ולפתע את רואה אותם ואת עצמך את רואה.
את גופתך מונחת על השולחן בניסיון להינצל.
את רואה את חברך יושב ובוכה ואת לא מבינה מה הוא עושה שם הרי
רק בגללו את פה, הרי הוא זה שעזב וזה שזרק למה אתם חושבים
שלקחת את הגלולה, הוא בוכה ומבקש סליחה ומחילה על כל מה שקורה,
ואת רואה שהוא כן רוצה אותך, את הולכת לנסות לחזור לחיים, ואת
נכנסת אבל מתעוררת לאט אבל עדיין בקושי.
החום נעלם, נרגע הכל, אבל עדיין יש לך את הרגשת היובש ואת רוצה
הביתה...
עדיין לא מאוחר, את יכולה להגיע אלי אם את רוצה אבל אני לא
ארשה לך כי מקומך אתו ולא איתי, אז אני אחכה לך שתחזרי אלי.
אפילו זמן נצח.
אני כאן למעלה, מחכה רק לך, כי אני יודע שתבואי אלי אחרי
מותך.
כי עכשיו מקומך אתו אז אני תמיד אוהב אותך אבל תחזרי אליו
וחזרת אליו ואת אתו