בצד מבעבע כמו בועה,
מחפש את עצמי בין משפט למילה,
הכל עניין של כמה ואיך,
שולח מסרים ואחר כך הולך.

תן לי משהו שיסביר לי
מדוע אני חי בתוך עולם חולני.
הרג ודם בכל מקום שאני דורך,
בוהה, ולא מבין איפה כל אחד התחנך.

ניסים אולי יגיעו בעולם הבא,
בין שעה לשעה, העולם בתוך מדורה,
מוצף בלהבות שאינן מסתיימות.
מי הרע? מי הטוב? שנו עולמות.

גן-עדן, מקום ששווה הוצאות.
לפי שמועות יש בו תקוות.
אבל רק אחרי המוות תבינו
שעולמינו לא מספיק טוב בשבילנו.

בונה משאלות שליבי רוצה,
בתוך המדינה אני מנסה להתמצא.
חופר מתוך החרא את החלק שצריך,
אבל מכל רגע ציפיות מנמיך.

השמש הלוהטת שונאת אותנו,
מזג אוויר מטומטם נוחת עלינו,
חם, חם. מה עוד יש לאמר?
אפילו מים כמעט ולא נשאר.

גן-עדן, לכל אחד מגיע.
מי יודע לאן אני אגיע?
כל סוף הוא גם התחלה חדשה.
בשביל גן-עדן צריך חכמה.

גן-עדן, מקום ששווה הוצאות.
לפי שמועות יש בו תקוות.
אבל רק אחרי המוות תבינו
שעולמינו לא מספיק טוב בשבילנו.