אדום וארוך, מסובך וגלי.
ניתן להשוות אותו לחיים. אפילו לשלי, אולי..
שיער שהחליק לעברי לאחר בריחה אל מספריים, דמעות, אפילו כרית -
אחת שזכתה להיות צמודה אלייך, לילה שלם, אל ראשך, מחשבותייך..
ואולי יכולתי אני למצוא שם מחשבה להאחז בה.
אך ישנתי עליה כבר.
המחשבות שלי הן אלו שהשאירו חותמן, הריח שלי נדבק לציפה
והדמעות שלי חגגו.
וכששטפתי את פני מהרטיבות המרה שהותרת מבלי לדעת, נתקלו עיני
בכמה שערות אדומות, צמודות; כאלה ששכחו להעלם לאנשהו לאחר
שסיימת.
אז חייכתי. למי הן יכולות להיות שייכות, מלבדך?
רק שלך, כל כך אדום, ארוך, מסובך, גלי..
כזה שאפשר להשוות לחיים, כן - גם לשלי.
הלכתי לחדר והבחנתי במסרק, וחייכתי לרגע.
כמה טוב היה להריח אותך שוב...

לפחות משהו ממך נשאר לי.



--
[1.7.2004]
נזכרתי להעלות את זה קצת מאוחר.