נדמה לי שאיבדתי את היכולת שלי לבכות.
אני צריכה אותה נואשות.
החיים בלי דמעות, הם חסרי טעם.
אין ביכולתי דרך להוציא את הכאב.
ובמקום זה הוא נאגר לו שם בפנים.
לסבל אין שום דרך לברוח.
ומיום ליום הוא גדל ומתחזק.
עד שיום אחד, לא רחוק מעכשיו, אני בטוחה,
הוא ינפץ את נשמתי העדינה והשברירית.
יפצה את ליבי עד שישבור אותו לאלפי חתיכות
וכשזה יקרה -
איש לא יוכל להדביק את החתיכות האלו בחזרה.
שעון החיים הגדול מתקתק
התשמע אותו?
נשאר בחיקי רק זמן קצר בלבד עד שיום זה יבוא.
אנא! זה דחוף, חיי מסתמכים על זה -
האם תוכל לעזור לי למצוא את דמעותי?


I seemed to have lost my ability to cry.
I desperately need it.
Life without tears seems pointless
I have no way to let the pain out
Instead it just bundles up inside
The ache has no way of escaping
And it grows bigger and stronger every day.
Until one day, soon from now I am sure,
It will shatter my fragile soul
Wound my heart; break it to a thousand pieces.
And when that will happen-
Nobody will be able to glue those pieces back.
The big clock of life is ticking
Can you here it?
I have only a short time left till that day comes.
Please! It urgent, my life depends on it-
Can you please help me find my tears?