|
(מוקדש לאחת וליחידה)
בראשית הייתה ארץ
והיית את
ואני בתיבה
על פסגת אררט
בראשית הייתה ארץ
והיית את
וכל היקום אלייך
ואני מתאווה ליונה
ורק אז תביני
ורק אז תדעי
כי בך הייתי
ואותך חייתי
ואותך נשמתי
מגדרות הברזל
חרוטה במספר
על זרועי
בראשית את היית
וחיכית שאבוא
וחזקנו יחדיו
מפסגת הר נבו
בראשית היית את
ובשני אני
ולא ידעתי צער
ולא מכאוב
|
|
|
"אם אני אכתוב
שלושת אלפים
עמודים של הזיות
כספית, בטח
אנשים יאמנו
שאלו נבואות
בעוד כמה אלפי
שנים..."
צרצר, חושף את
נוסטרדמוס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.