[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דני הכט
/
נהג מונית

מהרהוריו של נהג מונית

'אני מקווה מאוד שהם ישלמו לי על זה.
בוא נראה... 14 דקות... זה בערך 20 ש"ח. מה יש להם לדבר כל כך
הרבה זמן?
אם אשתי ואני יכולנו לדבר ככה אולי היא לא הייתה בוגדת בי...
אני אטפל בבן זונה הזה! איך קוראים אותו... ריקו... כן משהו
כזה.

בת כמה זאתי בכלל? נראית בת 14 והוא נראה בן 20 ומשהו. ההורים
שלה בטח מתפוצצים. הם בטח בכלל לא יודעים.
אני אפתח את החלון לשמוע על מה הם מדברים...
עבודה מסריחה...

נראה לי שיש לבחורה דמעות בעיניים. למה הדביל הזה לא מחבק
אותה? אם אני הייתי אבא שלה הבחור הזה היה שותה מקשית למשך
שארית חייו.

לאן היא רצה??? מה הוא עושה???'

הבחור בן ה- 20 התכופף לחלון ובקש לחכות שנייה.
"אין בעיה בחור, תתפוס אותה לפני שמישהו אחר יעשה את זה".
הבחור הסתובב ורץ אחרי הבחורה.

'בטוח הוא זיין אותה ואחרי זה זרק אותה. מסכנה... מצד שני גם
אני עשיתי את זה לכמה בחורות בצעירותי.'

'כבר 17 דקות אני כאן ועכשיו הם ברחו בלי אפילו לשלם... אם הם
לא חוזרים אני באמת אתעצבן.
ריקו... איך לעזאזל היא מזדיינת עם הערס הזה??? בטח יש לו זין
בגודל של בוטן והוא גומר תוך 10 שניות...
מה שמזכיר לי... אני באמת צריך לצלצל לקליניקה און, מה המספר?
איך הולך השיר... 1-800-888-999 קליניקה און... - מחר אני
אתקשר'.
'הנה הם באים'.

"תיכנסי בבקשה למונית ונסגור את זה בדרך", ביקש הצעיר מהבחורה
שנראתה בהיסטריה.
בשקט בשקט דלת המונית נפתחה והבחורה נכנסה.

'היא נראית זוועה. מסכנה - אני זוכר כשנשבר לי הלב בפעם
הראשונה. זו ההרגשה הכי מגעילה בעולם'.

הבחור נכנס אחריה וטרק את הדלת.
'אני אסלח לו על זה הפעם'.
"נהג תיסע".
'אני אתקע לו מבט כזה שאם הוא לא יוסיף בבקשה הוא יתחרט על
זה'.
"נהג, תיסע בבקשה... כבר מאוחר", הוא תיקן את עצמו.

'לפחות תהיה נסיעה מעניינת'.

במשך הנסיעה הנערה לא הוציאה מילה והבחור הסתכל מהחלון. 'יש לי
עוד נסיעה של 40 דקות (25 אם הייתי נוסע בדרך הנכונה והקצרה)
ואם אני לא אדבר איתם אני אירדם...'

"אז מה עשית לה, בחור? לא חבל לפגוע ככה?".

הבחור הסתכל עלי בהפתעה אבל לא ענה.
הבחורה בלעה את הרוק, הסתכלה על הבחור והורידה בחזרה את המבט.
אבל אני הספקתי לראות דמעה מטפטפת.
"אתם יכולים לספר לי, יש לנו נסיעה ארוכה וחוץ מזה אני טוב
בלהקשיב. זה חלק מהמקצוע".
הפעם לא הייתה תגובה בכלל.
"אשתי למשל", הוספתי, "מזדיינת עם ריקו אחד, אבל יש לו זין
קטן, כמו בוטן אמריקאי".

לא ציפיתי לתגובה. בד"כ אני זה שמדבר.

"איך אתה יודע?" שאלה הבחורה ומשכה את אפה.
"איך אני יודע מה?" שאלתי.
"שיש לו זין קטן... איך יודעים מה זה קטן?"
"מה זה איך יודעים... רואים בעין."
"ראית את הזין שלו?" התערב הבחור

הסתכלתי דרך המראה וראיתי ששניהם שמחים לשנות נושא מהריב
שלהם.

"רואים לפי הפנים, הוא ערס כזה ובטוח שיש לו קטן".
"כמה זה קטן?" שאלה הבחורה בעניין.
" לא יודע... 8 ס"מ או משהו כזה".

הבחורה חשבה רגע, הסתכלה על הבחור וחייכה לעצמה.
הבחור לעומת זאת נראה עצבני והסתכל החוצה מהחלון.
"כמה יש לך?" שאלה הבחורה פתאום.

עכשיו, אין לי בעיה לדבר על כל נושא שבעולם ותאמינו לי שבמשך
17 השנים שאני עובד שמעתי הרבה.
אבל אף פעם לא שאלו אותי איזה אורך הזין שלי. ובטח שלא בחורה
בת 14 או פחות.
"יש לי מספיק", עניתי, "וחוץ מזה, בגיל שלך את לא צריכה לדבר
או לחשוב על דברים כאלה. בזמני לבחורה בת 14 היו ברבי בראש".

"מה, אתה צוחק?" היא צחקה, "בגיל שלי כבר חושבים על גלולת היום
שאחרי".

חשבתי על אשתי באותו הרגע. מעניין מה היא עושה ברגע זה. מאז
שהיא עזבה את הבית אני כבר לא יודע מה היא עושה בכל רגע
והמחשבה הזאת מחרפנת אותי. לחשוב שהיא מזדיינת עם הריקו הזה
ואני הולך לזונות... זה לא נורמאלי.

"אתה יודע מה הדביל הזה עשה לי" היא פתחה את ליבה פתאום "הוא
סיפר לחברים שלו שהוא גמר לי על הפנים וזה מזה לא נכון".
"אולי תשתקי" אמר הבחור.
"תיזהר בחור, במונית שלי אתה לא תדבר ככה", אמרתי ותקעתי לו
מבט דרך המראה שיבין שאני רציני.
"תמשיכי", אמרתי.

חצי מהנסיעה כבר עברה והתחיל להיות מעניין.

"קודם כל, הוא גמר תוך 20 שניות בערך ודבר שני הוא גמר בחוץ,
על הכרית ובטח שלא על הפנים שלי".
הבחור שם לבחורה יד על הירך אך היא סילקה את ידו בכעס. ראיתי
שהבחורה עכשיו בשיא העצבים ושדבר לא יעצור אותה.
"הבחור הזה כאן, הוא הזיין הכי גרוע בעולם, לא הרגשתי כלום.
אפילו הפעם הראשונה שלי הייתה טובה יותר".
"אם לא תסתמי את הפה כלבה, אני..." אמר הבחור ואני דפקתי
ברקס.
עצרתי בצד הדרך והסתובבתי למושב האחורי.
"עכשיו תקשיב לי טוב בחור. אם אתה לא רוצה לחטוף ממני כדאי
שתסתום את הפה ותן לה לדבר. כאן במונית אני קובע מה יקרה. אם
לא מתאים לך תרד".

הבחור פתח את הדלת וירד.

שמתי גז והשארתי אותו באמצע הדרך תקוע בשום מקום.

"כל הכבוד", אמרה הבחורה ונתנה לי טפיחה על השכם.
"אז איך הכרת את הדביל הזה?" שאלתי וחייכתי אליה.
מתחת לאיפור המרוח והדמעות הסתתרה בחורה יפה.
"הוא סיים את בית הספר איפה שאני לומדת. תגיד, קרה לך פעם
שמישהי שהיית איתה לכלכה עליך?"
השאלה הייתה במקום.
"לא פעם ולא פעמיים" עניתי "אשתי לדוגמא סיפרה לכולם שאני לא
מספק אותה ושיש לי שכל של ילד בן 4 וזין של ילד בן 7. הכלבה
המטומטמת הזאת הרסה לי את כל האופציות בעיר הזאת".
"ומה אתה סיפרת עליה?" היא שאלה.
"שהיא יבשה כמו הנגב, מסריחה כמו גוויה ושעירה כמו שטיח",
צחקתי והיא צחקה גם.
"אתה חמוד," היא אמרה ועיניה הראו שהיא שקועה במחשבות.

ידעתי שאני יכול לזיין אותה אם אני רוצה. ובטח שרציתי- זאת
תהיה הנקמה המושלמת באשתי... אבל פגעו בילדה הזאת מספיק
והמצפון שלי לא ייתן לי לישון טוב בלילה.

אחרי המשפט שלה, שנינו שקענו במחשבות עד שהגעתי לבית שלה.
היא פתחה את הדלת והוציאה רגל אחת החוצה אבל אז נעצרה.
הסתכלתי עליה וראיתי שהיא לא רוצה לחזור הביתה. שהמונית עשתה
לה טוב כי היא גרמה לה לברוח מהמציאות ומהשמועות שרצות עליה.
וברגע שהיא תצא, ידעתי שהיא תבכה שוב אבל תסתיר את הדמעות כדי
שההורים שלה לא יכעסו.
היא שילמה לי אבל אני החזרתי לה את הכסף.
"עברת מספיק ללילה אחד" אמרתי לה "תקני לך מחר משהו יפה".
היא חייכה לשנייה ואז שוב התעצבה ויצאה מהמונית.

במשך 10 דקות ישבתי במונית וקיללתי את עצמי על זה שלא זיינתי
אותה כשיכולתי.
ואז שוב נזכרתי בריקו ומרוב עצבים נסעתי ב-140 קמ"ש הביתה.
למחרת קמתי בחמש וחצי בבוקר ויצאתי לעוד נסיעה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני שונא
שופינג.




אני באמת בחורה
משונה.







אד המתאבד בעוד
ראיון בלעדי,
המשך בעמוד 18


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/04 14:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני הכט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה