איך זה שביום את לא קיימת
נעלמת ברוח השרב
ובליל כמו נחש בפינת עיני רוקדת
לא מניחה לי אף לא לרגע אחד
איך כשהרוח עם כולם נושבת
וכולנו יושבים בפתחו של יום חם
איך את לך פתאום נעלמת
לא מראה עצמך אף לא לרגע אחד
איך רק בשעות הקטנות של הלילה
איך רק שאני לבד
איך בין הצללים את חומקת
גם אם, גם אם לרגע אחד
וביום, כשאת לבד בעננים
אהבתי גדלה שוב פלאים
אז איך ביופיך בשעות היום את לא רוצה להדהים
אין בך אף טיפה של רחמים
ובינות ההרים, ובשלהבת המדורות
ובתוך האש ומתוך הצעקות
ומזעקות הפצועים והטלפון הביתה
תחזרי אלינו יונה אנחנו זקוקים לך פה למטה
"כי אלוהים , אלוהים לא יכול לרחם על מי שכבר מרחם על עצמו"
-אוסקר ויילד
ובכלל , אנחנו מקטרים יותר מידי
ג'ו
| 