לילה, שקט, ואתה כבר רואה את סוף הדרך. אבל זה לא מטעה אותך,
החושים נשארים דרוכים. זו פעם רביעית השבוע שאתה רואה את סוף
הדרך. בשלושת הפעמים הקודמות אתה יצאת מריכוז, והם היכו בך.
הפעם אתה מוכן, הפעם הם לא יצליחו. המספר ארבע הוא המספר שתמיד
קישרת לעצמך, הוא נראה כמו מספר חשוב, אבל אין לו במהות כלום.
המספר הזה מסמל עבורך חוסר סמל, הוא מסמל את עצמך. לכן ידעת
שהפעם תצליח. והנה, בעוד אנו מדברים, אתה מתחיל לחוש
בהימצאותם. זה לא שיש לך כוחות מיוחדים, אתה פשוט רגיש מספיק
כדי להיות מודע לפחדים של עצמך. פנית לכל כיוון אפשרי עד שמצאת
את הדרך שלך. לא היה בה כלום מיוחד, ולכן היא כל כך התאימה לך.
האנשים מסביב חשבו שבחרת בה כי זה אתגר ללכת בדרך כל כך
מסוכנת, ובהתחלה הם התפעלו, אבל זו כבר פעם רביעית, והם חושבים
שאתה מתרברב ונמאס להם לראות אותך מגיע כמעט עד הסוף וחוזר. הם
חושבים שאתה שחצן, אבל בעצם אתה פחדן. אתה כל כך פוחד לסיים את
הדרך הזאת, את הכלום הזה, כל פעם הפחדים שלך מחזירים אותך
להתחלה, כי זו דרך של כלום, ואם תגמור אותה אז גם האשליה הזו
תתפוגג. ועכשיו אתה גומר אותה, וגם אני וגם אתה ידענו שזה מה
שיקרה, ושנינו ידענו שחבל. ועכשיו נגמרה המשמעות לדרך, ומשום
מה אתה מחייך. וכשתספר לי אחרי זה כי למספר ארבע יש עכשיו
משמעות, כי בפעם הרביעית הצלחת להתגבר על הפחד ולעבור את הדרך.
וכשתספר לי שגם כשלמספר ארבע יש משמעות הוא עדיין מתאים לך, כי
גם לך יש, אני אחייך, ולא אגיד אגיד כלום, כי המספר ארבע באמת
מתאים לך, כמו כל מספר אחר, כי אין לו באמת משמעות. ויום אחד
אני אספר לך את זה, אבל רק כשתדע את זה.