|
אני קורא את זה שוב
ומקריא לעצמי בהבדלי טונים.
אני שומע את עצמי
מפרש בקולי משמעות
של שיר ארספואטי.
השיר מוגדר בכל תחומו
ולכן מושלך על כל
שיר שאי פעם קראתי
אך נועד במקור
לשיריי אשר כתבתי.
ישנם השירים שרציתי
לכתוב אני בעצמי, ושלי יהיו
אך יצא הגורל
ואחרים כתבוהם
אחרים נוהלו במזל.
ושיר זה שלי הוא
כי כך רצה הגורל
אך אם נכתב הוא
ביד האחר
ואהבתי לו גדלה קצת יותר.
משמעת נפשית
ומשמעות מטאפורית
מחאה ביקורתית
אולי רגש עלוב
רק אני, רק אדע מה החשוב. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.