צמאון שאיננו מרפה
וידי הכמהה איננה משגת
עד כאב, ללא כל מרפא
אילמת, קהה, משותקת מרגש
קיפולים קיפולים, זה על זה
זכרונות ערומים, מגעים וריחות
המיות רחם, לב וחזה
משאינך אומר לי, לכי מעלי
כנטועה במקומי עומדת
בדרכך, אינך מרחיק ואינך מקרב
ואני בגעגועי מתנודדת
כבים איתנים, מנופצת גלי
לו טבעתי... כבר אז, לו ידעתי
שלעולם לא עוד תלחש לאזני
"אני אוהב..." - ואולי חדלתי .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|