אני אקרא לזה
ארס פואטיקה
פוסטמודרניסטית
למרות שאני לא
באמת...
יודע מה זה
פוסטמודרניזם...
כותב ככה...
מקשיב לעצמי.
ואני אפילו
לא מאמין
שכתבתי
את המילה הזאת
בשיר
אבל
רציתי לנסות
מה יקרה
מה יצא לי

בטוח
גמאני יכול
לצאת גדול
בעצם
חריזה מיותרת
כשהכל שורות
שהם סתם
או שמא הן
אני לא בטוח
בשעה כזו
שורות, זה הן
אז למה חשבתי על הם
המממ
יש מקום להתעמק בזה
אבל לא כרגע
כי כרגע
אין מקום להתעמק
אני לא חושב שזה שיר
מסתבר
שאחרים כן
אז בוא נראה
מה יכול לקרות
כשאני כותב
שומדבר
כי כלום
לא יושב
בתוכי ריקנות
ואני
מוציא את הכלום
החוצה
הכל מבולבל
גם אני
גם הכתיבה שלי
כי הרי
הכתיבה שלי
היא אני בעצם
הלא כן?
ואת מי אני שואל
כשרק אני
יודע, ומסוגל לענות
כי רק אצלי
תשובות
בקשר לעצמי, ולשאלות
עליי, ועל הכתיבה
שלי
כי היא שלי
והיא אני
וזו כבר לא שאלה
אלא קביעה
של עובדה
על סמך מה?
על סמך אני
וזה מה שחשוב
בעצם
למרות שאני
כלום
כרגע
וזה מה שחשוב
בעצם

כלום.