קילופים קילופים
חולצה גופייה וחזה
מן תשוקה מעושה
של אימפוטנט מנסה.
את והיא, היא ואת
בחלום הזוי, מטורף, מעוות.
מתערבבות, מיטשטשות ואני כבר לא רואה
איך אני נבלעת, איך אני לא מרגישה
זה ערבוב של ריחות, וטעמים, וצבעים
נגיעות, נשיקות ודמעות, חיוכים.
כך, בשקט הנע, לא ניגע, לא נדע
שהלילה ירד, והרדים את השקט
השאיר אותנו כבויות, ואת המנורה- דולקת.
אני רוצה לשכב לידך במיטה גדולה גדולה
תעצמי את עינייך ואני את שלי ונרדם בדממה.
בלילה, מתוך תאווה בהולה
נמצא את עצמינו קורעות וכורעות
מחפשות זו את זו,
וקרבה.
שתי גופות מתגוששות
בערוות מבוכה
בהתקף שיגעון
רגעים של מרץ
נהימות של שיחה
שיערך השחור פרוש על הכרית
ורגליי נמתחות עד מעבר למיטה
וזה המקדש שלנו יפתי
ומכאן ועד שם, אין לנו שליטה.
מתוך שינה,
רגליי ברגלייך
מתחברות, מתחבקות
משלימות בתנועה,
וידי בידייך ולשוני בלשונך
ושפתיי בשפתך וגופי בגופך
מלאך לבן יפה שלי לנצח,
ליבי כבר מזמן, הוא ליבך. |